בסייד  

הלכה י

אפשר לעשות  הטמנה בערב שבת  שלא תהיה נחשבת    הטמנה בדבר המוסיף הבל, אם יניח על פי הקדרה  דף רחב שעי”ז הבגדים לא ניגעו בצידי הקדרה וגם זה גורם שלא יהיה נחשב כהטמנה בדבר המוסיף הבל[1], כי הדף שלמעלה הוא חוצץ והבגדים אינם נוגעים, וצריך שיהיו ניכר ההבדל בין  הבגדים לקדרה ולא בכל שהו, ואם יש כמה קדרות שהם ביחד ועוטף את כולם   נחשב הכל כקדרה אחת[2], ולפי דעת המחבר שסובר שאפילו  הטמנה מצד אחד הוה הטמנה צריך שלא תהיה הטמנה גם מצד אחד  ויש להקפיד על זה.

הלכה יא

אם  אין אש מתחת הקדרה אבל יש  כירה שהיא חמה חום גדול מ”מ שרי דוקא ע”ג גפת אסרו משום שראוי להטמין בתוכה אבל כאן  אינו ראוי להטמין בתוך קרקע של הכירה ועוד שהגפת מוסיף הבל בעצמו אבל הכירה אין חומה אלא מחמת האש והולך ומתקרר כל שעה  ויש שחוששין בכ”ז להחמיר אלא אם מניח כלי או דף רחב על הקדרה ומכסה אותה בבגדים ואין למחות ביד הנוהגים להקל[3].

הלכה יב

כבר הובא  שהמחבר והרמ”א נחלקו בזה אם  הטמנה מצד אחד הוה הטמנה או לא ולדעת המחבר נחשב הטמנה ולדעת הרמ”א אינה הטמנה, נחלקו האחרונים מה דין של הטמנה מצד אחד ומכל הצדדים מכוסה בבגדים שאינם נוגעים בקדרה כגון שנתן כלי גדול על הקדרה ומכסה אות בבגדים, דעת הא”ר שבזה גם הרמ”א מודה שהוה הטמנה אבל דעת המ”א שגם בזה  מותר[4].

[1] מ”ב רנז ס”ק מ”ב

[2] ארחות שבת  ולכאורה לא מובן כאשר יש הבדל בין  קדרה לקדרה והיה מסתבר יותר להתיר.  כגון אם הקדרות מסביב יהיו ריקות והוא יעטוף את כולם ודאי שלא יהיה חשיב כקדרה אחת.

[3] מ”ב ס”ק מג

[4] ביאור הלכה (ד”ה  נוגעים בגחלים)