`בסייד

Hebrew

הלכה ו

יש שנוהגים  להתפלל מנחה סמוך לקבלת שבת כדי שיההי  תפילת מנחה בבגדי שבת ולאחרי הטבילה, שהרי בתפילת מנחה מתגלים עוד יותר גילוי אורות השבת קודש והוא עת רצון לעליית הנשמות, ומשום זה  כתב בשו”ת  מנחת אלעזר^[1]  שכדאי לא לעשות מלאכה אחרי תפילת מנחה אמנם מדברי האר”י נראה שלצורך שבת ודאי שמותר^[2]. 

הלכה ז

הבעש”ט הקדוש  תיקן^[3] שיאמר מזמור קז בתהילים קודם תפילת מנחה, ולכן קהילות רבות נוהגות כן לומר את המזמור הזה  להודות להלל על הניסים הגלויים והנסתרים במזמור זה ובס’ שער הכולל^[4] פי”ז שנכון לאומרו  בעמידה ובציבור כעין ברכת הגומל, ובסדור הרב שכשחל יום טוב או חוה”מ בערב שבת אין אמרים  הודו.   ובמטה אפרים^[5] כתב שהנוהגים לאמרו יאמר זא^[6]ת גם בערב ר”ה קודם מנחה אפילו אם חל בחול שהוא רמז על פדות הנפש ועוד כתב^[7] שנהגו אנשי מעשה  לאמרו גם בערב יום כפור קודם מנחה  ובעל הייטב לב נהג לאומרו אף בערב שביעי של פסח. ואם לא הספיק לאומרו קודם  מנחה יאמרנה אחר כך, ועיקר שיהיה  קודם קבלת שבת, ולא ידלג תפילה בצבור כדי לאומרה^[8].   יש מוסיפים לומר פיוט של ידיד פש ופתח אליהו^[9].

הלכה ח

כמו”כ משום חשיבות התפילת מנחה של ערב שבת  מתעטפים בטלית  אפילו אלו שכל השבוע במנחה אין מתעטפים בטלית^[10],  ומ”מ האבל רשאי להתפלל את התפילת מנחה של ערב שבת אע”ג שכל התפילות של שבת ויום טוב אינו מתפלל^[11].

^[1][1] ח”ד סי’ י

^[2] שכן כתב בשער הכונות שהיה גוזז את הצפרנים אחרי מנחה.

^[3] הובא בהרבה ספרים מאור עינים בפרשת בשלח ובפרי צדיק  פרשת מסעי אות ז ובספר שער הכולל פי”ז אות ב  ועוד

^[4] פי”ז אות ב

^[5] תקפא סעיף נז

^[6]

^[7] בסימן תרז סעיף ה

^[8] קצות השולחן  ס’ ע”ז הערה א.

^[9] סידור השל”ה וסידור רבי שבתי סופר ובסידור הרב וכן במטה אפרים סי’ תקפא

^[10] ספר דברי תורה  ח”א או ת נט

^[11] מקור חיים  סימן רסז