`בסייד

Hebrew

סימן כא – תפילת מנחה של ערב שבת

הלכה א

הזהירות  בכוונת תפילת מנחה אפילו של ימות החול רבה היא, אבל ביתר שאת ויתר עוז בזהירות הכוונה של תפילת מנחה של ערב שבת  למי שמעיין בכתבי האריז”ל מגודלת מעלתה  שמזמן  תפלת מנחה זו הוא התחלת התכללות והעליות של כל העולמות זה בזה ובודאי ראוי לאדם להכין עצמו בתפלה זו אל גודל הכוונה יותר ויותר^[1].  

הלכה ב

קבלת תוספת נשמה  יש במנחה בערב שבת  ולכן יש לכווין לפני  שמו”ע קודם שאומר ד’ שפתי תפתח, להעלות את כל  חלקי הנפשות  שהם בעשיה, ואחר כך להמשיך לכוון להעלות ליצירה ואחר כך  אל הבריאה ואחר כך אל האצילות ומבואר דבר זה בכתבי האריז”ל איך מכונים והלואי שדורינו יוכלו לכוון דבר זה ולזכות  נפש דאצילות  וע”י מחשבה זו יזכו בכל חלקי תוספות קדושה ואז תתחיל בעמידה ויש הרבה כוונות אחר כך^[2].

הלכה ג

בזמן תפילת מנחה  צריך לדעת שעולה המלכות שהיא השכינה שנמצאת בגלות, למקום שהיתה שם קודם הקטרוג לכן צריך לכוון בד’ זקיפות שעושין במנחה לדבר זה^[3]. ובחתימת הברכה בשים שלום לכלול את כל העולמות זה בזה מלמטה למעלה ^[4].

הלכה ד

בתפלת מנחה  בערב שבת אין נופלין על  פניהם מפני שהוא סמוך לכניסת השבת והוא הדין אם מתפלל תפילת מנחה אחרי חצות שהוא הרבה זמן קודם השבת מ”מ אין נופלין על פניהם, וכן מי שאוכל פת לא יאמר אחרי חצות על נהרות בבל אלא שיר המעלות^[5],  וכמו”כ יש לזקוף את המיטות משעת חצות^[6] וכמו”כ אין אומרים  צדוק הדין בערב שבת אחרי חצות^[7].

הלכה ה

אף הנוהגים להניח תפילין במנחה אין להניח בערב שבת^[8],  וממתי אין מניחים לענין  על נהרות בבל  כתב במ”ב מחצות ואף לענין הנחת תפילין אמנם בכף החיים^[9] כתב שאין אומרים כבר משעה חמישית על נהרות בבל  ולפי”ז גם תפילין אין להניח משעה חמישית.

^[1] ספר יסוד ושורש העבודה שער שמיני סוף פ”א.

^[2] פרי עץ חיים שער השבת פרק ו ע’ שפט

^[3] פרי עץ חיים בשם ר”מ נגארה שם ע’ שצ.

^[4] שם בסוף הפרק.

^[5]  שו”ע  רסז סעיף א ובמ”ב  סק”א

^[6] ביאור הלכה  רסז (ד”ה אין נופלין)

^[7] רמ”א יו”ד סי’ תא סעיף ו

^[8] ביאור הלכה  סי’ לז סעיף ב (ד”ה בשעת) וכ”כ בשערי תשובה כאן רסז.

^[9] רסז אות ב  שכ”כ בשער הכונות  דף סב דמתגלה התוספת קדושה כבר משעה חמישית