`בסייד

Hebrew

הלכה יט

יש להזהר בכמה דברים לא לעשותם שלשה ימים קודם השבת או יום טוב^[1], אם עי”ז יווצר צער וחוסר עונג שבת, ולכן כאשר  יש לו אפשרות של עשיית ניתוח שאינו דחוף קודם שלשה ימים מלפני שבת יש להקפיד לעשות כן, כדי שלא יצטער בשבת, והדבר מצוי ביולדות שצריכות לניתוח ויכולים לקבוע איזה תאריך שמעונינות בו.  ואע”ג שהוא מצוה אם אין שום צורך למצוה לא חשיב מצוה מה שעושה תוך ג’ ימים משום שאין בו שום צורך. ולכן אם יש איזה צורך ודאי שמותר כגון שהרופא המנתח עובד בימים הסמוכים לשבת מכיון שהכל הוה צורך מצוה.

  הלכה כ

כמו”כ יש להזהר שלא יגרום לעצמו להיות מצטער בשבת  כגון שיהיה ער בליל שישי,  ועי”ז  הוא עייף ומצטער בשבת, אלא צריך לעשות הכל שיהיה מתענג בשבת ולא מצטער, ואם הוא עושה כן לצורך מצוה להיות ער בלילה דינו כנ”ל שלצורך מצוה הרי זה  מותר, וכאשר עושה זאת לתיקון  פגם הברית  שכתבו בספרים בליל שישי  להיות ער כל הלילה  וללמוד  עד הבקר והו אתיקון גדול ונפלא^[2], מסתבר לומר שנחשב הוא צורך מצוה ומותר.  לעומת זאת כתבו בכמה ספרים קדושים^[3] שיש להקפיד לישן מעט בערב שבת שהוא בכלל לא להכנס כשהוא מעונה  ויהיה מוחו צלול לקבל פני שבת מלכתא בשמחה ובטוב לבב ולסעוד סעודת שבת בשירות ותשבחות בדיעה צלולה ומיושבת.

הלכה כא

תינוק שהיה חולה והתרפא דעת התשב”ץ^[4]  למולו  אחרי שבת  ולא ביום חמישי שעי”ז שמא יצטרכו לחלל שבת אבל הש”ך יו”ד סו”ס רסו^[5] והמ”א מתירין וכן הסכימו הא”ר להתיר ואין מחמיצין את המצוה^[6].  וזהו משום המצוה שיש שלא להחמיץ אע”ג שביום השלישי של המילה יש צערא דינוקא. מ”מ משום המצוה מותר. אמנם  נפ”מ הוא למילת גר כיון  שיכול למול אחר כך לא ימולו אותו ביום חמישי^[7].  

^[1] שו”ת משנה הלכות ח”ח סימן נד  וכן בשש”כ  פל”ב סעיף לג

^[2] יסוד ושורש העבודה חלק שני שער השמיני פרק ראשון. בשם כתבי האריז”ל ובשאר ספרי המקובלים.

^[3] שלחן הטהור   סימן רנ סעיף ג ומשמרת שלום סי’ רנ סק”ט ובספר דברי תורה חט אות יג בשם המגיד ממעזריטש ועוד צדקים שהיו מקפידים על כך מאד ושבחו את הנזהרים בכך.

^[4] ח”א סי’ כא

^[5] סקי”ח.

^[6] מ”ב שלא סקל”ג

^[7] תשב”ץ שם והמ”ב לא הזכיר על גר שמותר משום המצוה מכיון שעכשיו הוא גוי  ואין לו מצוה, אמנם קשה ממש”כ בבעלי נפש לראב”ד שיש מצוה לגייר ולכן מברכים בזה. אם כן אמאי לא חשיב לצורך מצוה ולא מחמיצין את המצוה.