`בסייד

Hebrew

הלכה ט

זמן תפילת מנחה לפי דעת רוב הראשונים הוא לכתחילה משעה תשע ומחצה, וזה הנקרא מנחה קטנה, וכך נפסק בשו”ע^[1] אבל דעת הטור והרא”ש שזמנה לכתחילה ממנחה גדולה דהיינו משש ומחצה,  והגר”א מצדד שהעיקר כדבריהם^[2], וכך נוהגים בישיבות ובבתי הכנסת של יוצאי הישיבות, ואין הבדל בין  אם הוא ערב שבת או יום חול לעולם נוהגים כמנהגם, ומרן החזו”א הקפיד להתפלל תמיד מיד במנחה גדולה^[3], ובערוך השולחן^[4] הביא שאחד הקדמונים^[5] כתב שצריך דוקא מנחה גדולה, וכתב שלכן העניות  מצויה בארץ אדום  מפני שאין מתפללים מנחה גדולה. והוסיף ע”ז^[6] שאם מתפללים אחרי פלג המנחה אין מרויחים דבר שהרי לדעת הרמב”ם צריכים להתפלל מזמן מנחה קטנה דהיינו תשע ומחצה אבל עד שעה ורבע קודם השקיעה. ואם מתפללים  אחרי פלג המנחה כבר עדיף להתפלל  במנחה גדולה.   ובערב פסח שחל בשבת שמקריבים את התמיד משעה ששה ומחצה כו”ע סוברים שיכולים להתפלל  מנחה גדולה^[7], אבל לא מוזכר חילוק זה במ”ב.

הלכה י

גם אלו שמתפללים   מנחה קטנה  רגילים להתפלל  סמוך לשקיעה ולרוב הם המוסיפים  מזמורים קודם תפילת מנחה  את המזמור קז  של ארבע צריכים להודות וכן פתח אליהו מהתקונים ופזמון ידיד נפש  ופרשת התמיד והקטורת  קודם מנחה וצריך לזה הרבה זמן, ולכן צריכים להזהר מאד להקדים לבוא הרבה זמן לפני השקיעה שאם לא כן יאחרו את זמן תפלה של מנחה עד הערב וכל יראי אלקים יזהרו בזה^[8].

הלכה יא

יש שמקפידים כל השנה לומר פרשת התמיד וקטרת קודם אשרי ומנהג יפה הוא  ונכון הוא שהרי הקריבו תמיד של בין הערבים וקטרת כמו בחשרית ולכן נוהגים לומר קודם מנחה ודקא קודם מנחה אבל לא אחרי התפלה.  אבל יש אומרים^[9] שאפשר לומר אשרי אחרי התפילה.     

הלכה יב

ממתי מתחיל זמן מנחה גדולה משעה שש ומחצה, דהיינו חצי שעה אחרי חצות, ומ”מ אם התפלל קודם החצי שעה שאחרי חצות  יצא בדיעבד^[10], והמ”ב^[11] כתב שאפשר שיש לומר שקבעו חז”ל זמני תפלות  והם אמרו שש ומחצה הוה כמו מתפלל שלא בזמנה ונשאר בצ”ע למעשה. וכתב המ”ב^[12]  החצי שעה הזאת אינה חצי שעה קבועה אלא הוא חצי שעה זמנית דהיינו שמחלקים את היום לשנים עשר חלקים וכל חלק נחשב שעה והחצי ממנו זהו החצי שעה. ונשאר בצ”ע,

^[1] רלג סעיף א

^[2] מ”ב רלג סק”א

^[3] ארחות רבינו ח”א ע’ שפה.

^[4] סימן רלג סעיף יב ושם בסעיף ו כתב מהרמב”ם שיש להתפלל דוקא קודם זמן פלג המנחה שהיו  מקריבים במקדש.  

^[5] מחברת הערוך  שורש מנח  או פלל שכתב כנ”ל  והובא בערוך השלחן   סימן רלג  סעיף יב.

^[6] בערוך השולחן שם.

^[7] לוח ארץ ישראל בשם הגר”ח ברלין זצ”ל הגרצ”פ זצ”ל ערער על זה דדילמא 

^[8] ערוך השולחן  סימן רסז סעיף א.

^[9] טז סק”ב ומא סק”ב

^[10] מ”ב סק”ב שלא יתפלל שנית וצ”ע שהרי הוא כתב בעצמו פ”ט סק”ז שאם התפלל שחרית בחצי שעה שאחרי  חצות הרי זה יוצא ידי חובה ואין צריך להתפלל שנית. וזה מתאים רק אם נאמר שהוא זמן של תפילת מנחה.

^[11] בשעה”צ רלג סק”ו.

^[12] שעה”צ סק”ח ומסברא כתב שהיה מקום לומר כיון שעיקר החצי שעה הוא בשביל  שלא יטעו בזה  צריך שיהיה חצי שעה קבועה אבל כשאמרו שיעור כבר אמרו כמו כל השעות שיש לשערם לפי שעה זמנית.