בסייד

Hebrew

הלכה כז

מצוה גדולה לקנות דגים משום  שמצוה לאכול דג בשבת, ויועיל שירפאנו ד’  והיה עלה לתרופה^[1], ובספר אור צדיקים כתב שהוא מצוה גדולה,  וכתב בספר אור צדיקים, שראה  שכתוב, שאין לאכול דג בחול משום שאין כח לעלות את הניצוצות רק הכל בזכות השבת^[2],  והדגים הוא מאכל הצדיקים בשבת משום שהדגים אם משכן לנפשות הצדיקים שדרכן להתגלגל בדגים שאז יתדבקו אותן הנפשות בהצדיקים כמותן ואין כח ואחיזה לחיצונים בהם^[3], וצדיקים בני תורה הצריכים מירוק מה דינם בדגים שבים  סימן לדבר ויגוע ויאסף וכתיב ואם את כל דגי הים יאסף להם לפיכך מצוה מן המובחר לאכול דג בשבת^[4]. ומנהג החת”ס היה בסעודה שלישית שהיו נוטלים ידים ואחר כך הביאו דגים על השולחן ומזגו לו כוס יין ובירך עליו בופה”ג ואמר למסובים לחיים  ואחר כך היה אומר דברי מוסר ואגדה והיה מאריך בסעודה שלישית^[5].

 הלכה כח

 המצוה של הדלקת נרות שבת מוטלת על האשה,  מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית, ועוד טעם מפני שכבתה נרו של עולם שגרמה מיתה לאדם הראשון  ומ”מ טוב שהבעל יתקן את הנרות^[6], ויקפיד להבהב את הנרות קודם זמן ההדלקה כדי לא לעכב את האשה להדליק בזמן^[7].  וסמוך לחשיכה יש לו לומר להם בלשון רכה הדליקו את הנר אם רואה שלא הדליקו את הנר^[8], וכן ישאל אותם אם עשו מעשר^[9] כי אינן יכולים לעשר בשבת, ויימנע מהם עונג שבת, כמו”כ כשצריכים לעשות ערובי חצירות כדי שיוכלו לטלטל בשבת, יש להזכירם לדבר זה ולשאול אותם אם היו צריכים לעשות עירובי חצירות,  וכן בכל דבר שיש להזכיר שיש בזה חשש שמא ישכחו יש לו להזכירם והכל בלשון רכה. כדי שיקבלו ממנו^[10]. ואם יודע שעשו את הכל  או שלא צריך להזכירם  כי לא צריכים שם לעשר וכדומה אין צריך לשאול אותם. וכן אם אופים יש לשאול אותם אם הפרישו חלה,  ואם הוא בחו”ל שאפשר לשייר מעט ויפריש במוצאי שבת אין צריך לשאול^[11].

^[1] דרשות חת”ס ח”ב עמוד רפ, וזה המבואר בגמרא סנהדרין   צח. ויבוקש דג לחולה.

^[2] אור צדיקים  סימן כח אות ו

^[3] תורת משה לחת”ס פרשת בהעלותך ע’ מו. ועיי”ש שכתב שלכן כשהיו ישראל במדבר לא היה  תועלת באכילת הדגים שהרי כל הנשמות היו שם וגם באכילת בשר היה חשש שיקלקלו יותר, משום שהיו מתגלגלים בהם שאינם צדיקים, וגם אין  להם  תיקון בשחיטה כי לא נצטוו על השחיטה והותר להם בשר נחירה ואםאת כל דגי הים יאסף להם אולי ימצאו בא’ מהם גלגלו סדיק גם זה לא יצא להם כי הם היו שם וכל הנשמות היו שם.

^[4] ספר כנפי יונה ח”ב סי’ קד להרמ”ע מפאנו.

^[5] פסקי חת”ס אות נד.

^[6] מ”ב סקי”ב והוא מהמ”א בשם הכתבים.

^[7] מ”ב רסד ס”ק כח

^[8] רס סעיף ב

^[9] סימן רס סעיף ב  ובמ”ב סקי”א.

^[10] מ”ב סק”י

^[11] שו”ת כנסת יחזקאל  סימן כג.