בסייד

הלכה ו

כל מי שיודע שלא יוכל להכין ביום שישי את כל הצרכים ודאי שיש לו מעיקר הדין להקדים לימים קודמים ליום שישי^[1], ובמיוחד אם הימים הם ימים קצרים שיש להקדים כמה שיוכל לפני יום שישי, מפני חשש של חילול שבת^[2], וכן אם לא יוכל לקנות דברים משובחים  ביום שישי ודאי שיש לו להקדים קודם. אבל אם יש לו אדם אחר שיהיה יכול לטרוח עבורו ביום שישי  יעשה זאת ע”י אותו אדם^[3].

הלכה ז

מצות ההקדמה להכנה בבוקר יום שישי הוא מצוה גמורה, עד כדי שיש  שסוברים^[4]  שיש להקדימה אפילו קודם התפילה וקריאת שמע, אמנם המ”ב^[5] פסק שיש להקדים את התפילה וקריאת שמע, רק אם לא ימצא  ובזה גם יקרא קריאת שמע אם הגיע זמנה.  אבל רק בתנאי שיתפלל תפילה בזמנה, ומ”מ אם זמן תפילה לא יפסיד רק את  התפילה בציבור, בזה יקדים לקנות את צרכי שבת ויתפלל ביחידי אחר כך^[6], וכאשר אינו מפסיד את צרכי השבת יש להקדים  תפילה וקריאת שמע  שהם תדירים יותר מהכנה דשבת. והחיי אדם כתב שיש קדימה להכנה דשבת משום דתדיר ומקודש מקודש עדיף והביאור הלכה תמה עליו דהכנה לאו מקודש^[7].

הלכה ח

מצוה לרוץ כאשר הולך לקנות ככל דבר מצוה שיש מצוה לרוץ^[8], אבל לא פטרוהו משום זה מהיזק אם הזיק בריצתו^[9],  וכתבו בשם האר”י שהזיעה שאדם מזיע  בצרכי שבת  הם סגולה  למחיקת העוונות כמו הדמעות ולכן צריך לטרוח הרבה  בשביל כבוד השבת^[10],   ובמצות כבוד השבת  כתב בשעה”צ יש חומרא גדולה יותר מאשר בכל המצוות שבו לא אמרינן שיכול להעשות ע”י אחרים אינו מחוייב בעצמו, וכבוד השבת חמירא שיש לו לעשות דוקא בגופו^[11].   וכאשר קונה יאמר לכבוד שבת!^[12] כי הדיבור  הוא פועל הרבה בקדושה^[13],  וע”י הדיבור חל קדושת השבת על הדבר שקנה^[14]. ואפילו אם הכין בבקר יכין גם עוד דבר סמוך לערב, שאמר והיה המשנה שיכינו שנית  שיהיה הכנה נוספת על ההכנה שהכינו בבקר^[15].

^[1] רנ סק”ב

^[2] סימן רנ סק”ב

^[3] נדחי ישראל   פל”ז סק”א

^[4] ביאור הלכה בשם פמ”ג.

^[5] רנ סק”א.

^[6] ביאור הלכה (ד”ה ישכים)

^[7] ביאור הלכה (ד”ה ישכים).

^[8] כמוש”כ סי’ צ סעיף  יב. הובא בביאור הלכה.

^[9] ביאור הלכה (ד”ה ישכים)

^[10] שערי תשובה סק”ב בשם כוונות האר”י מחברת הקודש ריש הספר.

^[11] שעה”צ סק”ט. 

^[12] פרי עץ חיים  שער השבת פרק ב.

^[13] מ”ב סק”ב.

^[14] מחצית השקל סק”א.

^[15] מ”ב סק”ב  בשם המ”א סק”א. a