בסייד

Hebrew

סימן ח – הכנת הסעודות  וצרכי שבת

הלכה א

מצוה להכין לשבת את צרכי השבת,  ובפשטות המצוה להכין לשבת הוא מצוה וחיוב דאורייתא, שנאמר והכינו את אשר יביאו^[1], אמנם ממתי חל החיוב הזה מבואר בגמרא שהוא ביום שישי שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והכינו, ואם כן ביום שישי ודאי שהוא דאורייתא אבל מקיים את ההכנה במה שמכין קודם יום שישי שיהיה מוכן כבר ביום שישי בבקר הרי שיש בזה קיום מצוה דאורייתא אפילו אם הקדים קודם היום שישי.

הלכה ב

לכתחלה כתב המ”ב שהרבה פוסקים^[2] סוברים, שעדיף להתחיל להתכונן לשבת כבר מיום ראשון בבקר, שאם יראה דבר שיכול להתאים וטוב לשבת כבר יקנהו לכבוד שבת, וכך כל השבוע, ורק מידתו של הלל שהיתה בטחון שכדי לחזק את מידת בטחונו ויתר על המצוה להתכונן קודם כדי שיהיה לו מידת הבטחון בחוזק, אבל שאר כל אדם שאין בטחונו חזק כל כך עדיף  מיום ראשון^[3],  אבל אין מצוה להתחיל  ממוצאי שבת אלא רק מיום ראשון^[4], ואם לא הכין כבר מיום ראשון  עד יום שישי  יש לו חיוב להשכים בבקר ביום שישי להכין צרכי שבת דכתי בוהיה ביום השישי והכינו משמע הזמנה צריכה להיות בבקר דומיא הבאה שכתוב בו והביאו בבקר^[5]. ועיקר החיוב נאמר על יום שישי בבקר, אבל בליל  שישי הרי הוא כמו כל השבוע,  ויש עליו את המצוה להקדים להכין מקודם כמוש”כ האחרונים. אבל החיוב דאורייתא חל על יום שישי בבקר.

הלכה ג

יש חיוב להשכים מיד בבקר ולא לסמוך על כל הבקר, משום שלשון הפסוק והיה והכינו את אשר יביאו דומיא דהבאה והבאת המן היתה מיד בבקר כמוש”כ (שמות טז פסוק כא) וילקטו אותו  בבקר בבקר, כך גם ההכנה לשבת צריכה להיות מיד בבקר^[6].  ויש עדיפות לקנות ביום שישי בדבר שרגיל להיות ביום שישי, משום שעי”ז ניכר יותר שהוא לכבוד שבת^[7], אבל בדבר שצריך הכנה או שיש חשש שלא ימצא בזה המצוה מיד שימצא ביום ראשון יקנהו.

הלכה ד

אם הוא רגיל ללמוד אחר התפילה שיעור קבוע לזמן קצוב, או שלומד עם הרבים לא יבטלנו אלא יכין את  צרכי שבת אחר כך, אבל אם דרך המקום ההוא למכור בבקר ולא ימצא לקנות אחר למוד לא יקבע למודו אלא אחר הקניה ואם רגילים למכור קודם התפילה השכם ולא יצא לקנות אחר התפלה יקנה ואחר כך יתפלל אבל יקרא קריאת שמע קודם כיון שכבר הגיע זמנה ואין זה בכלל עשיית צרכיו קודם התפלה שזו חפצי שמים שהרי עושה לצורך שבת^[8]. וגם אם התאחר בפשיעתו ואם לא יקנה לא ימצא יכול לקנות ואחר כך יתפלל ובלבד שלא יעבור זמן תפילה^[9]. ואם יודע בעצמו שלא משכים  יקדים לקנות ביום חמישי ונמצא שבבקר  לאלתר מוכן לו לכבוד שבת, מאשר שיקנה  מאוחר בבקר יום שישי.  רק שמבטל את מצוה טפי לקנות ביום שישי כדי שיהיה ניכר כמוש”כ המקובלים^[10]. אמנם אם הוא מהדברים שעדיף וטעים יותר לקנות ביום שישי כגון חלות וכיוצא בזה שהם טריים יותר, בזה ודאי שעושה שלא כדין אם אינו משכים.

הלכה ה

נהגו ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים ולבצוע עליהם בשבת ויום טוב, ויש בזה משום כבוד שבת ויום טוב^[11]. ורמז לזה בכתוב, והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו את אשר תאפו אפו  משמע שיש לאפות בערב שבת ולהכין לשבת והיה לזה בזמן הגמרא מנהג קבוע ובביאור הלכה כתב שבעוונתינו הרבים היום התחילו איזה נשים  להשבית המנהג ההוא, ולוקחין מן האופה ולאו שפיר עביד שמקטינים בזה את כבוד השבת^[12]. אם אופים בביתו אין צריך לאפות מיד בבקר ויכולים לאפות אחר כך  משום שיש בזה עונג שבת גדול יותר שהרי ע”י זה הוא טרי יותר ורק הדברים שצריכים לקנות בזה  ואין הבדל בזה יש להקדים להכין בבקר בבקר. וכל מנהג זה לאפות בביתו הוא כדי שיהיה כבוד השבת אבל אם החלות שיש למאפייה טעימים יותר, עדיפא שיקנה את החלות מאשר לאפות אותם. כי  כבוד השבת שיהיה עונג שבת גדול יותר^[13].

^[1] גמרא שבת קיז: אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ובביאור הלכה רנ  (ד”ה ישכים בבקר) דהמ”א  כתב  שהוא דאורייתא, בפמ”ג א”א סק”ו כתב שיש לומר שדברי רב חסדא אם רק אסמכתא ולא דאורייתא שהרי הסעודות עצמן הוה דרבנן. ועיי”ש בביאור הלכה שדחה את הראיה הזאת  והביא שם שבחיי אדם כלל א סעיף ב כתב שהוא דאורייתא.

^[2] או”ז  דרכי משה ב”ח ומ”א סק”א ושאר האחרונים.

^[3] כ”כ הדרכי משה סימן רנ סק”א בשם או”ז הלכות ערב שבת סי’ יח ס”ג שמצוה להכין מיום ראשון בשבת לשבת. אמנם הביא שם שהרמב”ן חולק בפירוש על התורה בפרשת יתרו שמות כ פסוק כ שבית הלל חולקים על בית שמאי ולית הלכתא כבית שמאי וציין הדרכי משה שמשמע לעיל סי’ רמב כדי האו”ז שעדיפא להכין מיום ראשון.

^[4] כך משמעות הלשון להכין מיום הראשון. אמנם מלשון הגמרא שהיה אוכל כל ימיו לכבוד שבת משמע שלא היה רגע שלא היה אוכל, אמנם י”ל  שבמוצאי שבת הוא זמן של מלוה מלכה וכל מה שאוכל אז הרי הוא מלוה את השבת הקודמת נמצא שאוכל לכבוד שבת גם במוצאי שבת שזמנה עד עלות השחר.

^[5] טור סימן רנ

^[6] מ”ב סימן רנ סק”א.

^[7] מ”ב  רנ סק”ב.

^[8] מ”ב סי’ רנ סק”א.

^[9] ביאור הלכה (ד”ה ישכים בבקר)

^[10] פרי עץ חיים שער שבת פרק ב הובא בבאר היטב סק”א.

^[11] רמ”א רמב  סעיף א

^[12] בביאור הלכה רמב (ד”ה והוא מכבוד השבת)

^[13] הגרי”ש אלישיב זצ”ל  ובשם האור לציון (ח”ב פרק מז תשובה א)  שכיום שהמאפיות אופות חלות מיוחדות לשבת זה גם נחשב לכבוד שבת אמנם אם יש עדיפות בחלות שאופים בביתו, אם כן יש בזה עדיפות על החלות האפויות ונשאר המנהג מקודם ללוש בערב שבת ולאפות.