בסייד

הלכה ל

טוב לא להפסיק בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת ובמעמד אחד^[1]  וע”י קריאת שנים מקרא ואחד תרגום יזכה האדם להכנת תוספת נשמה יתירה ונקרא אדם שהוא שם משובח ומפואר מכל הכינויים של האדם איש אנוש ואדם הוא  השם המשובח ביותר וכמוש”כ בזוה”ק,  כי זה כל האדם,  וממשיך עליו רוח טהרה מלמעלה, ועל כן יזהרו  לא להפסיק בעת קריאת הפרשה  בשום שיחה ואפילו בדברי תורה וכתב בספר מטה יהודה, ואני שמעתי  שבכח סגולת קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום  נברא מלאך אחד והמפסיק בנתיים מערב במלאך ההוא ח”ו הקליפה, וכן מרגלא בפומייהו דתלמידי בי רב ע”כ. ולכן אע”ג שכתוב בשו”ע^[2] שמלמדי תינוקות שמלמדים את פרשת השבוע הרבה פעמים ובודאי שקוראים את כל הפרשה יותר מב פעמים, בכ”ז מכיון שהם מפסיקים^[3].

הלכה לא

אחרי שגמר את כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום  יקרא פסוק אחרון פעם שלישית  כדי שלא יסיים בתרגום אלא במקרא  כדי לחזו רולחבר השמאל בימין  שהתרגום הוא כנגד השמאל והמקרא הוא הימין,וכ”כ המ”א בשם האר”י ז”ל והשל”ה בשם הרמ”ק ז”ל    שתמיד כך יעשה היינו שאפילו כאשר קורא את הנביאים או כתובים במקרא ותרגום יסיים אחר כך במקרא ולא יסיים בתרגום. וכן היה מנהגו של האר”י אחר ששמע התרגום של פסוק אחרון  חזור וקורא פהוסק ההוא מקרא והחידא כתב שיש לקרוא שתי פעמים^[4].

הלכה לב

הפטרה אין צריך לקרוא  ולהשלים עם הציבור כמו שנים מקרא, אלא רק מצוה של ההפטרה הוא לשמוע  את ההפטרה, ורק אם יש חשש שמא יקראו לו ויקרא בקול רם כדי שידע  יש לו לקרוא קודם אבל אם אין רגילים לקרוא אלא השליח ציבור או שכל הציבור קורא כל אחד לעצמו. אין צריכים לקרוא^[5] וכן נהג החזו”א לא לקרוא את ההפטרה^[6]. אבל המ”א^[7] בשם השל”ה שנהגו לקרות את ההפטרה ואין צריך רק פעם אחת מקרא ואחד תרגום,  והמטה יהודה^[8]  שאין  צריך לקרוא יותר ממקרא ולכן נדפסו ההפטרות מקרא לבד^[9].

הלכה לג

החיד”א^[10] כתב שאחרי שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום אמר את ההפטרה יאמר ד’ מלך גאות לבש ומשנת במה מדליקין ויאמר אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו’  וילמד מאמר קטן מהזוהר, ונמצא שקרא מקרא תנך משנה גמרא זוהר^[11].

^[1] א”ר רפה סעיף ב בשם עולת שבת בשם המקובלים.

^[2] רפה סעיף ו

^[3] כף החיים רפה ס”ק לב.

^[4] כף החיים רפה סקל”ג

^[5] רמ”א רפה  סעיף ז והמ”ב סקי”ט

^[6] ארחות רבינו ח”ג רלד.

^[7] סקי”א

^[8] אות ח

^[9] הובא בכף החיים אות לח.

^[10] מורה אצבע  סימן ד אות קלג

^[11] כף החיים רפה ס”ק לח.