בסייד

Hebrew

הלכה כח

כתב האר”י^[א] ובליל ששי תקרא כ”ו פסוקים מן הפרשה עצמה, אבל בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו’ כיון שיום ששי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרא מקרא אף בלילה. וקריאת הפסוקים הללו אינם מדין של שנים מקרא ואחד תרגום אלא הוא הכנה בפני עצמה ע”י קריאת הכו פסוקים ואינם צריכים להיות מתחילת הפרשה אלא מכל מקום שבפרשה יכול לקרותה, והחיד”א סידר בחק לישראל  לקרוא את הכו פסוקים. נחלקו המקובלים אם יקרא את הכו פסוקים  עם שנים מקרא ואחד תרגום או לקרוא כו פסוקים והבן איש חי^[ב] כתב שרק יקרא כו פסוקים מקרא, וכן היה מנהג הרש”ש  וכן מנהג בית אל^[ג]. 

הלכה   כט

עפ”י הקבלה יש לקרוא כל השבוע פסוקים מהפרשה וכל יום מכוון לפי ענין היום   שם הוי’ה במילוי, דהיינו  יו”ד ה”ה ו”ו ה”ה והיום הראשון יקרא י’ פסוקים  ויכון נגד האות י’ היום השני  יקרא ו פסוקים נגד האות ו’  היום השלישי  יקרא ד’ פסוקים נגד האות ד’  יום רביעי חמשה פסוקים נגד האות ה’  יום חמישי  חמשה פסוקים נגד אות ה’  בליל שישי יקרא כו פסוקים  כנגד והיה שיש בו כו פסוקים. ולכן השלימות של  קריאת הפסוקים הוא  כאשר יתחיל כן מתחילת השבוע ואם לא עשה כן בתחילה השבוע יכול להשלים^[ד]. ולפי הנ”ל אינו צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום אלא מספיק המקרא לחוד.

^[א] שער המצוות פרשת ואתחנן. ועיין גם בפרי עץ חיים  שער ב

^[ב] פרשת לך לך אות י.

^[ג] אור לציון ח”ב הערות פרק י.

^[ד]  פרי עץ חיים   ח”א ע’ שנז  שער הנהגת הלימוד.