בסייד

Hebrew

הלכה כג

לכתחילה מקיימים את שנים מקרא רק בשבת אבל אחרי שבת  יש דעות שמועילים וכמוש”כ בשו”ע סעיף ד אמנם אם כבר הגיע זמן מנחה שקוראים בו את הפרשה הבאה, נחשב שכבר הגיע הזמן והושלם זמן אמירת שנים מקרא ואחד תרגום, אבל עדיין לא נגמר זמן אמירת שנים מקרא לחלוטין, רק מצוה לכתחילה לקרוא עד מנחה שאז  כבר מתחילים פרשה הבאה, אבל ודאי שיוצאים ידי חובת קריאת התורה בזמנה גם כאשר קוראים בתורה את פרשת השבוע אחרי זמן מנחה^[א]. ולכן ודאי שגם שנים מקרא ואחד תרגום יוצאים בו ידי חובה בדיעבד ומחוייב הוא לקרוא שנים מקרא אם לא הספיק עד יציאת השבת. שהוא זמן קריאת התורה.

הלכה כד

אם רוצה יכול לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו מזמן מנחה  בשבת יכולים להתחיל לקרוא שנים מקרא משום שהתחילו כבר את פרשת השבוע הבא^[ב],  אפילו אם הוא עצמו עדיין לא התפלל מנחה מכיון שהגיע כבר זמן מנחה והתחילו הציבור לקרוא את קריאת פרשה הבאה יכול לקרוא את הפרשה הבאה, ואם שבת קודם יום טוב התחילו לקרוא אע”ג שבשבת שבחוה”מ בשחרית לא קורא את הפרשה הבאה מ”מ יכול לקרוא כבר שנים מקרא מהפרשה הבאה^[ג], והגריש”א  אמר שאינו יכול לקרוא כי הכל תלוי בקריאת התורה שבשבת שחרית. וכל שיקרא בשבת הבאה בשחרית את הפרשה נחשב תפילת מנחה כהתחלה לקריאה זו אבל אם מפסיק שבת חוה”מ באמצע לא נחשב הקריאה של מנחה התחלה לקריאה זו.  אמנם אם הציבור קוראים אבל הוא מפני מצבו  לא יקרא או אפילו שבעירו אין ספר תורה לקרוא, מ”מ יכול לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום משום השלמת הציבור הכללי.

הלכה כה

אם לא קראו בתורה שבת אחת קרואת את הפרשה בשבת הבאה עם הפרשה השייכת לאותה שבת^[ד],  ודין  זה הוא תשלומין, ולכן  אם במזיד לא קראו בבית הכנסת הציבור את פרשת השבוע אינם יכולים להשלים,  ובפמ”ג כתב שגם במזיד אבל הגר”א הסכים רק בשוגג^[ה],  וכשקורא בשבת הבאה יקרא תחלה את הפרשה הקודמת של שבת שעבר ואחר כך פרשה זו משום שמימות משה רבינו נתקן לקרואת התורה ולהשלימה כדי להשלימה לעם מצות וחוקים. ולכן צריך לקרוא כסדר, ואע”ג שבכל תשלומין בתפלה מתפללים את התפילה העיקרית תחילה^[ו]. ויש אומרים שאפשר להשלים אפילו שתי שבתות ולא רק הפרשה האחרונה הסמוכה. והגר”א משמע שסובר רק שהפרשה הסמוכה יכולים להשלים^[ז]. ויש אומרים שגם בשני ספרים לא משלימים כגון אם הפסידו פרשת ויחי לא יקרא בפרשת שמות ויש חולקים והנוהג כן אין מוחין בידו^[ח].

הלכה כו

וכל זה הוא לענין קריאת התורה, אבל לענין להשלים שנים מקרא ואחד תרגום, גם כאשר לא קראו בתורה ומתכוננים להשלימו בשבת הבאה אינו יכול  להסתמך ע”ז ולקרוא שנים מקרא של השבוע עד שבת הבאה שיקראו בה את הספר תורה. משום שהזמן בעצם הוא עד עכשיו והוה רק תשלומין, והתקנה של שנים מקרא ואחד תרגום לקרוא יחידי הוא על עיקר הקריא ולא על התשלומין.

הלכה כז

כך גם מי שהוא יחיד ולא שמע קריאת התורה אינו חייב ללכת לשמוע קריאת התורה,  משום שחיוב קריאת התורה הוא חיוב שמוטל על הציבור,  ולכן יחיד שאין לו קריאת התורה אין צריכים להביא לו ספר תורה^[ט], מ”מ ודאי שחייב להשלים פרשיותיו עם הציבור  דהחיוב של היחידים לקרוא שנים ואחד תרגום הוא לא תלוי בחיוב שיש  לקרוא בתורה רק שיש חיוב להשלים עם הציבור ואפילו אם הוא בעצמו אינו חלק מהציבור.

^[א] עיין מ”ב סקי”ב  ובקצות השולחן  סימן עב בדה”ש  סק”ז

^[ב] מ”ב סק”ז

^[ג] שבט הלוי ח”י סי’ עח.

^[ד] רמ”א סימן קלה סעיף ב

^[ה] ביאור הלכה סימן קלה (ד”ה אם בטלו)

^[ו] מ”ב סק”ח בשם האו”ז. ובשו”ת צמח צדק סימן קכו  לענין הפטרה כתב תחילה את הפטרה של שבת הזאת, ובדעת תורה כתב שהוא הדין בקריאת התורה יקדים את של השבת הזאת והביא שככ צנצנת המן ובשם הנוב”י שהורה כן למעשה לקרוא תחילה את הפרשה של השבוע ולא את הפרשה של שבוע הקודם, וזה שלא כפסק המ”ב,

^[ז] מ”ב  קלה סק”ו  ובכ”ז הגר”א בעצמו  קרא את כל הפרשיות שהפסיד כשהיה בבית האסורים.

^[ח] מ”ב  קלה סק”ז.

^[ט] ביאור הלכה קלה סעיף יד ועיין עוד בברכת שמואל יבמות סי’ כא ובעמק ברכה קריאת התורה אות ג  שחקרו בזה, והחזו”א נקט ארחות רבינו ח”א הוספות ע’ י

2 Attachments • Scanned by Gmail