בסייד

הלכה יז

קורא שנים מקרא ואחד תרגום ואם למד את פירוש רש”י, גם זה נחשב כמו תרגום ולא צריכים דוקא תרגום, ובמקומות שאין רש”י יקרא את המקרא שלש פעמים,  ומי שאינו מבין רש”י יש לו לקרות בפירוש שמפרשים את התורה עפ”י רש”י ושאר מדרשי חז”ל, אבל לא יצא ידי חובה אם אינו פירוש של חז”ל אלא חכם מחכמי דורינו  מי יודע אם פירש נכון. לכן יקפיד ללמוד את מי שליקט פירושי חז”ל.  וירא שמים ילמד גם רש”י וגם יקרא תרגום וטעמו של דבר שיש לו מעלה מפני שניתן בסינמ וגם מפרש כל מילה ומילה.  אמנם יש עדיפות לתרגום משום דרש”י אינו מפרש   כל מילה ומילה, והתרגום מפרש כל מילה ומילה^[א].

הלכה יח

אם אינו  מבין את התרגום או את רש”י  או שקורא ללא הבנה, אינו מקיים בזה את אמירת תרגום או רש”י כיון שכל ענין זה של רש”י והתרגום הוא בשביל להבין את המקרא אבל אם אינו חושב ויודע מה קורא אינו מקיים דבר^[ב]. ולכן אם למד רש”י או תרגום ולא הוציא בפיו, גם יצא ידי חובה^[ג].  אבל מדברי האר”י משמע שיש לקוראה בפה. שהיה תלמיד אחד קוראה והוא חוזר אחריו. ולא הסתפק בשמיעה. ובמגיד מישרים^[ד] כתב  והטוב בעיניך שאת הקורא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בריהטא כחותה על גחלים לפרוק עול  מעליך ישל זכור מאמר ר”ש בן אלעזר אומר אל תעש תפלתך  קבע  וכו’ אבל אתה צריך לקרוא הפרשה בנחת ולהרגיש בדקדוקיה  ולתרץ אותם  ומה שלא תוכל לתרץ עיין במפרשים עכ”ד. הרי שהשנים מקרא ואחד תרגום הוא לימוד עם הבנה. ועיין בלבוש סעיף א  שטעם של שנים מקרא ואחד תרגום  הוא כדי שיהיה בקי ורגיל בתורה.     

^[א] רפה סק”ה ובביאור הלכה (ד”ה תרגום) ובשו”ע סעיף  ב

^[ב] אגרות ומאמרים לרבינו החפץ חים אגרת יח.

^[ג] וכך משמע מלשון השו”ע  סעיף ב שיש ללמוד רש”י הרי שהוא לימוד ולא דוקא קריאה. ובשם הגר”נ קרליץ זצ”ל ראיתי שיש דוקא לקרוא בפה את התרגום.

^[ד] הובא בכף החיים אות ד

ReplyReply allForward