בסייד

Hebrew

הלכה לא

מים חמים שעמדו מערב שבת  ורוצים לערבב אותם במים קרים  כדי לרחוץ בהם  את ידיו כגון  שהוא יום חורף שקשה ליטול ידיו במים קרים  מהברז, גם אם מותר לערבב מים רותחים בתוך מים קרים מכיון שמיד מפשירים ואינם מתבשלים מ”מ מתחממים המים^[1],  אינו נחשב  כמים שנתחממו בשבת^[2], משום שהמים לא התחממו בדרך  שאסור להתחמם,   ואע”ג שכשהתחממו  נגד המדורה אסור^[3], ואפילו התחמם במקום שאין היד סולדת בו,  היינו משום שהמדורה  שהוא המחמם את המים הוה דבר שיכול לחמם כמו שהוא לעשות יד סולדת בו, אבל מים חמים  אינם יכולים לחמם לעולם את הרבה מים אם כן כאשר הם מעט מים יכולים אבל הרבה מים אינם יכולים.  ולכן במקרה ששופך מים רותחים  לתוך הרבה מים קרים המים שהתחממו לא נחשבים כמים שהוחמו בשבת ומותר לרחוץ בהם ידיו וכ”ש שמותר לרחוץ בהם תינוק.  כי בלא”ה מותר לרחוץ תינוק מדין מצטער שכתב הגרע”א להתיר^[4].

הלכה לב

והוא הדין אם לוקח כלי  ומכניס אותו לתוך מים חמים שאינם מבשלים כגון בכלי שני, ועי”ז מתחממים המים אינו נחשב כמים שהתחממו בשבת ומותר לרחוץ בהם, ורק כאשר חימם מים מול האש יש בזה איסור לרחוץ אבל במים שהתחממו בתוך כלי שני אין איסור אפילו לרחוץ^[5].

הלכה לג

ואם לוקח ממיחם שנמצא על האש והחום של המים באו מכח כוחם שהתחמם בשבת, אם אסור במים עצמם גם יהיה אסור במים שהתחממו מחמתם, אמנם בזה יש מהפוסקים^[6] שהחשיבו זאת כמחומם מערב שבת, מכיון שהאש רק מחזיקה את החום ולא נחשב שהתחמם בשבת. אבל כדאי להחמיר בזה לצאת ידי חובת הסוברים שהוא נחשב כמים שהתחממו בשבת.  ולכן  אם לקח ממיחם שמתחמם כל הזמן  וכ”ש כאשר הוא ע”י טרמוסטט שמפסיק ומחמם. שלא להשתמש בזה לרחיצה רק כאשר לוקח מטרמוס ובזה ודאי שהמים נחשבים כמים שהתחממו מערב שבת. ויש מקואות רבים שעושים דרך  זו שמתחמם ע”י טרמוסטט להקיל להחשיבו כמו מים שנמצאים על האש כל הזמן, ושגם זה נחשב כן.

הלכה לד

אבל לעשות שעון שבת שיתחממו מים קרים בשבת, זה ודאי הוא נחשב כמו מים שהתחממו בשבת ואסור לטבול בהם, אמנם  אם נאמר כדברי הקרבן נתנאל שכאשר המים במקואות של קרקע, אין בו איסור וגזירת מרחצאות ויש שהתירו על סמך זה. ובשבט הלוי כתב שרע עליו המעשה הזה, ומ”מ גם להשאיר את החום ע”י טרמוסטט יש בו חשש של שהייה בשבת ובשבט הלוי^[7] כתב שיש לעשות שם מסגרת שתמנע מלחתות וכ”ז צ”ע שהרי לא פלוג.  ועיין בחזו”א^[8] שאם מכוון בשעון שיבוא החום בשעה פלונית   אסור  להעמיד בתוך תנור קודם שבא האש,  אפילו תבשיל שבשל כל צרכו ואפילו הוא חם וכדין איסור חזרה דחשיב כמו משהה בשבת.

^[1] כמוש”כ בשו”ע או”ח סי’ שיח סעיף יא

^[2] כמוש”כ בשבת מ”ב. והובא בשו”ע שם. ועיי”ש בגמרא אלא בשבת רחצה בחמין ליכא וברש”י : בתמיה.

^[3] התקשו בזה האחרונים עיין בשביתת השבת מבשל אות קכז. וכתב בשם  התהלה לדוד שם סק”ט והובא בתהל”ד את דברי רב האי גאון שכתב להדיא שמערבבים בשבת.

^[4] הובא בביאור הלכה ריש סימן שכו (ד”ה במים)

^[5] כן מבואר מתוך הסוגיא שבת מ: ונפסק שו”ע  שיח סעיף יג ועיין בחזו”א סימן לז ס”ק לב  שהיקל אפילו להניח כולו בתוך המים ולא נחשב כהטמנה בכלל.

^[6] שו”ת שבט הלוי  חג ס’ לג לפי דבר התוס’  ישנים שבת לט: (ד”ה והא)  וכן בשביתת השבת מביא שו”ת מהרי ענגיל סי’ עא ובשו”ת  מנחת יצחק ח”ד סי’ מ”ד סותם לאסור מים שהתחממו ע”י דוד שמש וכן באור לציון.

^[7] ח”ז סי’ לב וכתב שבישיבתו לא עושה דבר שכזה אלא מחממים קודם השבת ונשאר חם עד כמה שאפשר לאלה שאינם יכולים כי הם מצוננים.

^[8] סימן לז ס”ק כא .