בסייד

וידר	2:40 AM (12 hours ago)
to me

הלכה א

עיקר הדין הוא שיש מצוה לכבס בגדים,  כדי שהבגדים יהיו מכובסים בשבת, ותקנת עזרא היה לכבס בגדים לכבוד שבת^[1], ומקיים מצוה זו כל אימת שמכבס לכבוד שבת, רק שנחלקו הפוסקים אם גם יש איסור כיבוס בערב שבת או שרק מצוה לכבס ביום חמישי^[2]. ולהלכה נפסק^[3] שניהם מצוה לכבס ביום חמישי וגם לא לכבס בערב שבת רק אם אין לו בגדים התירו.

הלכה ב

מצוה זו לכבס אין הבדל בין איש לאישה, וגם האיש חייב לכבס אלא אם יודע שאשתו תכבס או אחר שמוחזק שיעשה כן. אבל בלא”ה הרי הוא חייב לכבס.  לדעת המ”א המצוה לכבס הוא חיוב גמור מדברי קבלה, משום עונג שבת, אבל לדעת שאר פוסקים הוא משום תקנת עזרא^[4].

הלכה א

אם יש לו בגדים לא מכובסים המיוחדים לשבת  ובגדים מכובסים  של חול, יש להעדיף את הבגדים המיוחדים לשבת ולבד שיהיו נאים רק לא מכובסים כל כך. משום שמצוה זו של בגדים מיוחדים לשבת הוא מדברי קבלה מדכתיב וכבדתו^[5], אבל מכובס אינו אלא מתקנת עזרא^[6]. וטוב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול אפילו  חולצה, אבל בגדים פנימיים יכול ללבוש, ולכן אפילו אם ייחד בגדים פנימיים לשבת יש לו ללבוש בגדי חול נקיים ומכובסים.

 הלכה ב

בגדי שבת אין ללבוש ביום חול, משום שמתמעט בזה כבוד השבת, בגדי שבת שלבשו שבת אחת, ונשארו בנויים, אם אינם צחורים ולבנים כמו כשהם מכובסים יש להם לכבס אע”ג שנקיים^[7],  בגדים שחורים שאין ניכר עליהם כשהם מכובסים יותר מלא מכובסים, אם נאים הם כמקודם אין דין לכבס אותם^[8].

הלכה א

בגדי קטנים, ומי שאינו מחוייב בכבוד השבת, מותר לכבס אותם ביום שישי, משום שאין את החיוב לכבס אותם לשבת. ממילא לא אסרו לכבסם גם בערב שבת. ולדעת המ”א גם הם אסורים אבל המ”ב לא פסק כוותיה.  ואם הם קטנים שהגיעו לחינוך, על האב אסור לכבס כיון שהוא מחוייב בחינוך, אבל האם יכולה לכבס^[9].  והקטן בעצמו המחוייב בחינוך אסור לו לכבס בערב שבת ויש לו לכבס בערב שבת.

הלכה ב

כיבוס מסתבר שהוא רק כיבוס גמור אבל נקיון כתמים וכיוצא בזה אינו בכלל זה, ובאור לציון^[10] בשם מקבציאל כתב שגם דברים קטנים  כגון מטפחות מותר, והוסיף באור לציון לפי”ז גם בגדי ילדים קטנים מותר לכבס בערב שבת,  ובפשטות כיון שהוא כיבוס לא חילקו בזה. ורק דברים קטנים שאינם בגדים כל כך בזה אין איסור לדעת המקבציאל.

הלכה א

ההכנות לשבת צריכות להיות בזריזות בהשכמה ובשמחה לכבוד שבת^[11],  ובספר שם עולם^[12]  ושמעתי בשם גדול אחד  לפי מה שידוע מחזל שמי ששומר שבת אפילו אם נתחייב חו אינו נענש שם ביום השבת נחשב זמן השבת עבורו מהזמן שהתחיל בערב שבת להתעסק  בצרכי שבת ומגינה עליו זכות השבת על כן  מאד צריך להשתדל בענין צרכי שבת שמזמן שהתחיל את ההכנות לשבת מתנוצץ עליו קדושת השבת, אמנם כל זה הוא רק בהכנות  שבערב שבת אבל הכנות הקודמות לערב שבת אין הבטחה זו, אמנם המצוה לעשותם בשמחה גם עולה על זה.

הלכה ב

ההכנות שנעשות קודם השבת הם נכללות במצות כבוד השבת,  וכבוד השבת צריך להתחיל מבערב שבת^[13], ועונג שבת הוא רק בשבת עצמה, והם באמת שתי מצוות^[14],   ונתפרשו ע”י הנביאים שנאמר וקראת לשבת עונג, מצות עונג שבת, ולקדוש ד’  מכובד זה כבוד השבת. וברמב”ם^[15] כתב שרחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת הוא פני כבוד השבת, וכן מכבוד השבת שילבש כסות נקיה  ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת, ועזרא תיקן שיהיו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת.

הלכה א

בגד שאין עונג בלבישתו כגון בגד שקשה ללובשו מפני החום, האם יבטל מצות עונג שבת בשביל כבוד השבת,  בשם החזו”א שדבר שאין בו עונג אין בו גם כבוד השבת. ואדרבה בזה שאינו לובשו מקיים יותר כבוד השבת. ולפי”ז אם הבגד המכובס איננו נוח ואין בו עונג בשבת ילבש בגד שאינו מכובס ואם יש לו מלבושי חול שהם קלים ומלבושי שבת כבדים, מכיון שלמדים זאת ממש”כ בפסוק וכבדתו משמע שהוא בכלל כבוד  מ”מ  יש להחמיר מכיון שיש כאן  מראה מפורש של יום חול ובזה אי אפשר לומר שיש בזה כבוד שבת^[16].

הלכה ב

בגדים שאינם בגדי כבוד, כגון פיג’מה וכיו”ב,  לכאורה אין בזה מצות כיבוס מכיון שכל המצוה הוה משום כבוד השבת ומכיון שבגדים אלו כל עיקרם אינם בגדי כבוד לא שייך בהו כבוד ומשום זה גם לא שייך בהם לשנות את הבגדים הללו לבגדים מיוחדים לשבת משום שאין בו וכבדתו כלל.

---

^[1] א”ר בשם הצידה לדרך שלא הוזכר בדבריו בכלל יום חמישי כי אין ענין יום חמישי וכל השבוע גם יכול לעשות כן, רק שהעיקר שיכבס לכבוד שבת רק חז”ל קבעו יום חמישי שלא לעשות בערב שבת כי יתכן שלא יתפנה לכבס.

^[2] בשו”ע הגר”ז עיי”ש  משמע שאין  איסור אלא יש רק מצוה ביום חמישי משום שאין פנאי ביום שישי ולא כדי שיהיה פנאי לשאר עסקי שבת  הצריכו ביום חמישי אלא להיפך משום שאין פנאי לא יספיקו לכבס לכן תקנו ביום חמישי.

^[3] מ”ב רמב  סק”ה  עיי”ש בשעה”צ ס”ק טז שלא כדברי המ”א כי מדבריו נראה שאין מצוה בכלל רק איסור לכבס בערב שבת והמ”ב פסק שיש מצוה אבל פסק שיש גם איסור, ומדברי שו”ע הרב נראה שאין בכלל איסור רק שיש מצוה ביום חמישי כי יתכן שלא יספיק בערב שבת מפני העיסוקים אבל לא שאין לכבס בערב שבת כדי שיהיו פנויים, וכך משמע מכמה ראשונים אבל המ”ב לא נקט כן  אלא שיש גם איסור.

^[4] מחצית השקל סק”ג.

^[5] מ”ב רסב סק”ה.

^[6] א”ר סימן רמב שתקנת עזרא לכבס בשם הצידה לדרך הנ”ל.

^[7] לשון המ”ב סק”ה כדי שיהיו לבנים בשבת, משמע שהלבנונית הוא דין הכיבוס.

^[8] אור לציון  פט”ז ס”א.

^[9] שאינה חייבת בחינוך כדאיתא נזיר כט: . ועיין במ”א תרטז  סק”ב ובמחצית השקל שם שהאם אינה חייבת בחינוך.

^[10] אור לציון פט”ז סא ובשם מקבציאל שב פרשת לך לך.

^[11] בן איש חי שנה שניה פ’ לך לך.

^[12] ח”א סוף פ”ד.

^[13] הגר”א בביאורו תקכט סעיף א.

^[14] כמוש”כ הרמב”ם  פרק ל ה”א.

^[15] הלכות שבת פרק ל ה”ב ה”ג.

^[16]  וחז”ל למדו לימוד מיוחד לענין זה של מלבושי שבת  מהפסוק  וכבדתו. ולא כתבו  בסתם שיש לכבד את השבת.