וידר	Wed, Nov 2, 2:42 AM (1 day ago)
to me

הלכה א

תקנת עזרא היא לכבס בגדים ביום חמישי משום כבוד השבת, ונחלקו בזה הראשונים  יש אומרים[1] האם התקנה היה לעשות כן ביום חמישי דוקא ולא להשאיר ליום שישי,  ויש אומרים[2] משום שיש לכבס ביום חמישי כדי שאז יהיו בגדים מוכנים ביום שישי דאם יכבסו ביום שישי הבגדים אינם ראויים לשבת,  אבל אם  כשיכבס ביום שישי יהיו בגדיו מוכנים לשבת כמו בזמנינו שיש מכונות יבוש בזה יהיה מותר.

הלכה ב

מדברי הרמב”ם[3] וכן רש”י[4] נראה שאין איסור רק שיש מצוה לכבס, אבל במאירי כתוב שיש לכבס דוקא ביום חמישי ולא ביום שישי כדי שיהיה יום שישי פנוי לעשיית צרכי שבת. וכך נפסק בספרי הפוסקים.

הלכה א

ישנם דברים רבים שגורמים למעלות עצומות ונוראיות, שקיבלנו מרבותינו חכמי הקבלה ותלמידי האר”י הקדוש ז”ל לעשותם ואינם מתאימים לכל אדם, אבל טוב לדעת אותם כדי להכיר  ולהגדיל את ההכנות  הפנימיות שלנו לשבת, ואולי גם נוכל לנגוע במקצת מהם ולהתעלות להתקדש ולהתעלות בשביל השבת שכתב הגר”א באיגרתו שהשבת קדש קדשים. ונשתדל להביא מדבריהם שהם גחלי אש להבה להלהיב את הנשמה לקראת השבת קדש.

ההכנה לקראת שבת אצל חכמי הקבלה הינה עבודה והתקדשות גדולה כדי לקבל את השבת וגם כדי שלא נעזוב את השבת שעברה עלינו ולהשאר בקדושתה עד כמה שיותר. כתב בפרי עץ חיים^[5], ביום רביעי יש לו לכוון לקבל תוספת משבת הבאה תוספת נפש וביום חמישי תוספת משבת הבאה תוספת רוח וביום שישי תוספת משבת תוספת נשמה. כמו”כ   גם המעשים הטובים מתחלקים יום רביעי יש לו להרבות במצוות שהם כנגד הנפש וביום חמישי להרבות בתורה בדבור הרבה בה כנגד הרוח, וביום שישי להרבות במחשבות וכוונתו  קדושות ושתהיה מחשבתו  פנויה ונקיה ביום זה כי זה המכוון  נגד הנשמה. ויש גם כוונות בברכת המזון שכתב בשער הכוונות^[6], והם גם בשביל לעשות תיקון לנפש רוח ונשמה לקראת שבת.

הלכה ב

וההתחלקות הדברים הוא כנגד מעשה דיבור ומחשבה. המעשים ומצוות הם כנגד המעשה, לימוד התורה והריבוי בה הוא כנגד הדיבור, והמחשבה הוא התקדשות וטהרת המחשבה כנגד הכח של המחשבה.  ובכל יום שהוא כנגד הדבר הזה הוא התיקון  שמתקן את עצמו בשביל שיוכל לקבל את התוספת מהשבת הבאה.  כאשר תלמיד חכם מתקן את עצמו בבחינת מעשה דיבור ומחשבה הוא יכול לקבל תוספת קדושה גם ביום חול כמו תוספת קדושה של עמי הארץ בשבת. והתוספת הזאת מצטרפת לתוספת שבת נוספת שמקבל בשבת^[7].

^[1] רמב”ם

^[2] שיטמק ב”ק בשם רבינו יהונתן

^[3] רמב”ם פרק ל ה”ג .

^[4] ב”ק פב.

^[5] שער השבת פרק א  ע’ שפא

^[6] שער הכונות ענין ויהי נועם ע’ כב ועיי”ש שכתב גם כנ”ל בפרי עץ חיים.

^[7] פרי עץ חיים סופ”א ע’ שפב.