בסייד

Hebrew

English

Translate message

Turn off for: Hebrew

הלכה א

הירדן  שמפריד בין  עבר הירדן  המזרחי לעבר הירדן מערבי שהוא ארץ ישראל גמור, נחלקו בגמרא^[1]  אם הירדן עצמו נחשב כחלק מעבר הירדן או כחלק מארץ ישראל הוא הירדן,  וכגון שהתייבש חלק מהירדן האם הוא נחשב כחלק מעבר הירדן ויזרע שם יהיה נחשב כעבר הירדן או שנחשב כארץ ישראל. ואם המקום שמעבר לו כבשו עולי בבלי אין  נפ”מ בזה משום שגם לו יש קדושת שביעית וביעור, אבל  נפ”מ תהיה אם הוא בעבר הירדן שלא כבשו עולי בבל.  כמו”כ אם יהיה שם  פירות אם הוא חלק מארץ ישראל נמצא שכשיש פירות בגידול  שעל הירדן נחשב שלא כלה לחיה שבארץ ישראל, כך אם התייבש החלק המזרחי וגדלו שם פירות אם יהיה נחשב כעבר הירדן יהיה נחשב שלא כלה לעבר הירדן אבל אם אינו נחשב  כחלק מעבר הירדן אלא ארץ ישראל יהיה נחשב שכלה לעבר הירדן אע”ג שיש פירות  הגדלים בירדן.

הלכה ב

וכל זה הוא כלפי המקום שקרוב לארץ התייבש אבל אם המקום  מהעבר השני התייבש כגון שהעבר השני של הירדן שקרוב לעבר הירדן התייבש וגדלים שם פירות אפילו אם נחשיב את הירדן ארץ ישראל  לא יועיל לומר שלא כלה הפירות של ארץ ישראל, משום שאין החיה בארץ ישראל יכולה ללכת לאכול שם^[2]. 

הלכה א

אם זרע בספינה שנמצאת בירדן גם דינה הוא כגדלה בירדן עצמו^[3] ותלוי במחלוקת אם הירדן יש לו דין ארץ ישראל או עבר הירדן, כמו”כ באם עשו גשר על גבי הירדן  וגידלו שם  גם הדבר תלוי בזה.  לענין  דיני עבר הירדן בביעור שביעית  נקרא ירדן שיורד מהבנייס וממשיך עד ים המלח, אע”ג שלענין מעשר בהמה מחשיבים את הגבול רק מיריחו עד ים המלח^[4]. ובחזו”א^[5] כתב שזבולון   היה יושב על פנ”י כל הצפון והגעי לחוף ים סבכי שבמקצוע מפנית מצרחית של ארץ ישראל והירדן ההולך ממערב פמייס עד ים הכנרת וכל השטח הזה היה יושב שבט זבולון וע”ז כתוב שניתן לזבולון ימים ונהרות. והנהרות הוא נהר הירדן והנחל שעל פני יקנעם.

הלכה ב

אם הירדן  שטף את היבשה של ארץ ישראל,  לא נפקע קדושת ארץ ישראל, אבל אם הירדן שטף את היבשה של הירדן נעשה המקום ארץ ישראל כשמשך עפר של ארץ ישראל לשם ועי”ז התייבש הירדן^[6]. ואם הלך לשון של הירדן בארץ וחתך כברת הארץ ונעשה ע”י זה אי בתוך הירדן שיש משני העברים  מי הירדן. דינו כמו הירדן, ואם  לא התייבש לגמרי אלא נשאר רפש וטיט עדיין נחשב כירדן ולא קיבל דין ארץ ישראל^[7].

^[1] בכורות  נה. והחזו”א סימן  ג ס”ק לב לג הביא את הדברים. ובדרך אמונה  פ”ז ס”ק מז 

^[2] עיין חזו”א סי ג סקל”ב

^[3] חזו”א  סימן  ג סקל”ב

^[4] חזו”א  סי’ ג סקכ”ז  וכתב שם שעיקר הוא מיריחו לענין מעשר בהמה, אבל לא הוזכר לשאר הדברים.

^[5] סימן ג ס”ק כז

^[6] כך החזו”א העמיד   ס”ק לב

^[7] דרך אמונה ס”ק מז בשם החזו”א  סקלב הנ”ל.