בסייד

Hebrew

הלכה א

דין ביעור הוא מכל מקום שכלה לחיה בשדה כלה לבהמה בבית,  מ”מ כלה לחיה בשדה אינו אם לא כלה בכל ארץ ישראל אלא רק  באותו מקום שהחיה יכולה להגיע  מהמקום שהוא נמצא למקום שהפירות נמצאים, אבל אם נמצא במקום שהחיה של אותו מקום אינה יכולה להגיע לשדות שנמצאים שם הפירות,  נחשב שכבר כלה לחיה שבשדה, כי כלה לחיה היינו לחיה שהיא ליד ביתך תהיה יכולה לקחת פירות מהשדה, אבל אם ממקומך אין החיה יכולה להגיע  למקום שיש את הפירות הרי זה נחשב כלה לחיה.

הלכה ב

ולכן חילקו חז”ל, את ארץ ישראל לשלשה מקומות^[1], והם כמו ארצות נפרדות, שאין יכולה חיה שבארץ אחת להגיע לארץ השניה ולכן אף אם יהיה בארץ השניה פירות  הארץ האחרת  תהיה נחשבת ככלה כי החיה אינה עוברת מארץ לארץ. מהם שלשה הארצות שבארץ ישראל, ארץ יהודה שהיא עיקר מקומו של שבט יהודה שהוא דרום ומרכז הארץ, ארץ שניה היא ארץ הגליל שהוא ממרכז עד צפון  וסוף ארץ ישראל, והארץ השלישית הוא ‘עבר הירדן’ ^[2] שגם שם דינה הוא כארץ ישראל לכל דבר, וחייבת בשביעית וביעור לכל דבר, ובלבד שתהיה במקומות שכבשום עולי בבל ולא רק עולי מצרים^[3].

הלכה א

לדעת הרמב”ם בכל ארץ מהארצות הללו, יש הר ושפלה ועמק, כגון בעבר הירדן, יש מקום שנקרא, שפלת לוד^[4], והר שליד שפלת לוד, ומבית חורון עד הירדן^[5], וכל אלו נמצאים בעבר הירדן,  וארץ הגליל הוא הגליל העליון והתחתון  עם תחום טבריא עד סופה. זה נחשב ארץ הגליל ומלמטה מהגליל התחתון עד סוף ארץ ישראל לדרום נחשב כארץ יהודה .

הלכה ב

יש מחלקים^[6] את ארץ ישראל לשלש שכל אחד מהם שלש ארצות,  וכל ארץ אין החיה של אותה ארץ יכולה ללכת לארץ שניה, וכגון עבר הירדן שפלת לוד הוא ארץ לעצמה וההר שבשפלה ארץ לעצמו והעמק  שהוא מבית  חורון עד הירדן לעצמו. וכן בתחום הגליל וכן ארץ יהודה כל אחד מהם יש בהם שלשה ארצות שאין החיה שבעמק יכול ללכת להר ואין החיה שבהר יכולה ללכת לעמק. ולכן בעצם יש תשע ארצות בארץ ישראל שאין פירות שבארץ אחת מחשיבים את הארץ השניה כמקום שלא כלו בו.

^[1] רמב”ם פ”ז ה”ט

^[2] בדרך אמונה ס”ק מ”א הביא שיש אומרים שעבר הירדן הוא עבר הירדן המערבי  (כיום ישוב ארץ ישראל ולא מדינת ירדן) וכן הביא בשם הכפתור ופרח שפירש אבל בציון ההלכה  עו הקשה ע”ז מדברי תוספתא מפורש שהוא אינו ממש  מארץ ישראל. ודעת הגר”א שגם ארץ בנימין נקרא עבר הירדן. והכוונה עבר הירדן הוא הארץ שסביבות הירדן וליד הירדן וארץ בנימין הוא ליד הירדן.

^[3] ואע”ג שכתוב שאין חיוב שביעית  בעבר הירדן הוא רק במקום שלא כבשום עולי בבל אבל יש בעבר הירדן גם מקומות שכבשום עולי בבל

^[4]  ויש שפלת לוד גם בארץ ישראל וכן בית חורון, אבל נתנו בעבר הירדן שמות לערים ומקומות דומים כשל ארץ ישראל. ועל זה כיון הרמב”ם. כמוש”כ החזו”א שביעית ג ס”ק כט (ד”ה ולהראשונים)  ועיין בביאור ההלכה בארוכה (ד”ה עבר הירדן)

^[5] והגירסא ברמב”ם הוא עד הים, והחזו”א כתב  שצריך לומר עד הירדן, ובביאור ההלכה כתב שיש לומר שהוא עד ים המלח וים הכנרת ולכן נקרא ים.

^[6] דרך אמונה פ”ז  ס”ק מח  בשם תוספות  פסחים נב ותוספות הרשב”א  שם שכתב שהג’ ארצות שבארץ אחת הווה רק דרבנן והשלש ארצות עבר הירדן יהודה וגליל הם דאוריתא.