בסייד

Hebrew

הלכה  א

גרעיני פירות אע”ג שיש להם קדושת שביעית כשרגילים למצוץ אותם, אבל אין להם ביעור משום שכל דבר שאינו עיקר לאכילה אלא רק למציצה זה אינו  גורם שיהיה להם ביעור אע”ג שאת קדושת שביעית מקבלים^[1].  והסתפק בתורת זרעים^[2] אם כאשר היו הגרעינים מחוברים  לפרי בשעה שעבר הביעור האם נאסרים ביחד עםהפרי או שהגרעינים הם לעצמם ואינם נאסרים. גרעיני זיתים הוא הוא במקום שרגילים לטחון אותם ולהוציא מהם שמן יש להם קדושת שביעית אבל אם אין עומדים לזה אין להם קדושת שביעית^[3].

הלכה ב

יש מיני פירות  וכיוצא בזה שדרך הוא לקטוף אותם כשהם ראויים לאכילה אבל אחרי זמן כשלא קוטפים אותם מתקשים ונהפכים להיות חלק מהעצים ובסוגים אלו יש להם קדושת שביעית אבל אין להם ביעור מפני שהם נשארים לעולם על העץ אותם שמתקשים, וזה לא נחשב שכלה מן השדה^[4]. כי אותם הפירות נשארים בשדה הגם שהם עכשיו אינם ראויים.   

^[1] פ”ז הט”ו  ובדרך אמונה ס”ק צה.

^[2] פ”ז מ”ג

^[3] ביאור ההלכה (ד”ה קליפי אגוזים)

^[4] פ”ז הט”ו  ובדרך אמונה ס”ק קג.