בסייד

Hebrew

הלכה א

מיני בשמים, בדבר שראוי רק לבשמים ולריח, נסתפק הירושלמי אם יש לו קדושת שביעית, ויש להחמיר בזה, ולכן יש בהם גם דין ביעור כמו כל מיני פירות^[1]. ויש חולק וסובר שבמיני בשמים אין ביעור גם אם יש להם קדושת שביעית.^[2]  ובהדסים אם הם עומדים לריח יש להם דין של בשמים, והחזו”א חשש בזה לאיסור משומר וסחורה^[3].  וכל דינם משום הספק של הירושלמי^[4], אבל ורדים שהם השושנים האדומים שיש להם ריח טוב יש להם שביעית משום שיש להם גם טעם רק שאינו אוכל חשוב וכובשין בו שמן ושאר דברים ועיקרו לריח מ”מ מכיון שיש להם טעם  קדושים קדושת שביעית ויש להם ביעור^[5].  וענבי ההדסים יתכן שיש בהם קדושת שביעית מכיון שהטבעוניים משתמשים בהם^[6].

הלכה ב

פרחי נוי דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל דיתכן שיש בהם קדושת שביעית מפני שבזמנינו מגדלים אותם לנוי ויש להם חשיבות, אבל לענין ביעור לא הוזכר,  ובטבק לעישון סיגריות  יש שחששו לקדושת שביעית^[7], אבל לענין ביעור בפשטות אין להם ביעור משום שאינו ראוי לאכילה^[8].

^[1] וכ”כ בחוט השני  ע’ שעו.

^[2] רבינו נתן  ומאירי בנדה ח בשם בעל ההשלמה והסכים עמו והובא בציון ההלכה פ”ז ס”ק רכד.

^[3] ציון ההלכה פ”ז ס”ק רכב  ודעת הגרח”ק זצ”ל  שיש מקום להחמיר

^[4] ובביאור ההלכה הורד והכפר, התקשה אמאי חשיב הוא ביעורן והנאתן שוה בהדסים הרי הדרך הוא להריח אין כאן ביעור כשמריח איןכילוי וכתב דשמא משום שמוללין את ההדס, ומותר למלול שע”י זה יוצא הריח טוב אבל במינים שיאן מוללין אותן באמת אין להם קדושת שביעית.

^[5] רמב”ם פ”ז הי”ט  ובדרך אמונה ס”ק קכז.

^[6] הגרי”ש אלישיב במשנת איש עמוד ע’.

^[7] שיח שמיטה פ”א אות ה בשם  מרן הגרי”י קנייבסקי זצ”ל

^[8] כ”כ בס משנ”ת יוסף ח”א סי יח אות א והובא שם בשם ספר גדולת מרדכי שיש בו קדושת שביעית. אמנם צ”ע שהרי לענין ריח ובשמים משמע שיש להם ביעור ומאי שנא עישון מבשמים. ואם הוא שימוש חשוב ואולי אין השימוש כל כך חשוב כמו הריח. אבל פרחי נוי מסתבר לומר שלא יהיה להם ביעור מפני שאינם שימוש כאכילה.