בסייד                                                              April 4                                   וידר

הלכה א

בדיקת חמץ צריכה להיות בכל מקום שהשתמש בהו בחמץ יש לבדוק, ולכן אפילו אם נפל כותל על גבי מקום שנשתמש בו חמץ, מן הדין לבדוק תחתיו, רק שיש לחשוש  שמא יהיה בו עקרב[1], וחוששים שאחרי שישלים הבדיקה שכבר אינו עוסק במצוה ימשיך לחפש אחר מחט שנאבד ויבוא לידי סכנה ולכן חז”ל התירו שלא לבדוק ורק יעשה ביטול חמץ. ואם ידוע שיש תחתיו חמץ לא מועיל אלא שיש להוציאו משום בכף או בכלים אחרים עד שיוציאנו. אבל כשיש עליו גובה שלשה טפחים אינו צריך. וכל זה הוא רק כאשר הוא גל של עפר, אבל אם הוא עציץ ויודע שיש תחתיו חמץ אפילו גדול שלשה טפחים מכיון שהוא עציץ יש לו לסלק את העציץ ולהוציא את החמץ שתחתיו, וכמו”כ באם העציץ הונח ע”ג מקום שמשתמשים בו יש לו לסלק את העציץ ולבדוק תחתיו  מכיון שהניחו בכוונה לא חשיב כגל שנפל מאליו וכאן אין סכנה כשמסלק את העציץ[2].  וכאשר העציץ יהיה נקוב אם יגביה את עציץ יהיה כבר אסור להחזיר את העציץ למקומו.

הלכה ב

ובעציץ כשיש תחתיו חמץ, החיוב בו מן התורה לבער ואינו רק מדרבנן, אבל בגל שנפל מאליו הוא חייב לבער מדרבנן ובכ”ז חייבו חז”ל להוציאו, וטעם הדבר משום שכאשר נופל מאליו  שוב נעשה הדבר מוטמן אבל כאשר עושה בידים  לא מועיל, ובעציץ נראה שאיננו בכלל גל אלא הוא נמצא בתוך כלי ואע”ג שיש בו נקב לענין דין זה של ביטול החמץ לא מועיל ונחשב שיש חמץ מתחת לכלי ריק מעפר.  ולכן כאן כו”ע מודים שיש לו לסלק את העציץ להוציא את החמץ מדאורייתא[3].

הלכה א

אם הוא עציץ שמתכונן להניחו כל השנה ולא להזיזו,  ובמיוחד בשנת השביעית שיש בזה שאלות הלכתיות  איך להזיז קבע לעצמו שלא יזיז אותו וביטל אותו למקומו, אם יש לו דין ביטול גמור לכל התורה כולה, מ”מ לא  מועיל לענין בדיקת חמץ כי גם בתל אין דעתו לפנותו[4] ובכ”ז יש לו לבדוק תחתיו. כי יש לחוש שמא יחזור בו ויוציא וזה לא חשיב שאינו ברשותו. 

הלכה ב 

אמנם אם באמת קשה לטלטלו משום הכובד שלו ואין רגילים להזיזו ממקומו, אינו חייב לפנותו משום שנחשב כחמץ שמונח בחור במקום שאין ידו מגעת  וכמו אוצר שהניחו שאין צריך לפנות את האוצר. ובזה יש חילוק אם הניח אותו קודם שלושים יום לפני החג או אחרי כן, דאם הניח קודם שלושים יום מבטלו בלבו ודיו, וכל זה הוא בחמץ שאינו ידוע אבל בחמץ ידוע כתב המ”א שיש לו לבערו, ויש מקילים גם בחמץ ידוע[5], אם כן גם בעציץ כבד הדבר תלוי במחלוקת זאת.

[1] במקומות שמצויים שם עקרבים או נחשים אבל אם אין מצויים צריכים לחפש אפילו בתוך הגל הזה מ”ב תלג ס”ק לה

[2] סימן תג סעיף ח ובמ”ב שם.

[3] במ”ב סקל”ח  הביא שני שיטות אם רק כשהטמין בידים חייב מדאורייתא  אבל בנפל מאליו אינו חייב בכלל או שלפחות חייב מן התורה לבטל. אמנם בכאן כשהוא בעציץ אפילו הוא גדול יהיה חייב לכו”ע לבער מן התורה.

[4] כמוש”כ במ”ב סימן תלו ס”ק יז וכשדעתו לפנותו  יש חומרא שהחמץ גם יהיה אסור בהנאה

[5] סימן תלו במ”ב סקט”ו.