בסייד                                                                                                                                               

הלכה א

זריעה בבית  בשביעית נסתפק הירושלמי במסכת ערלה פ”א ה”ב,  ולענין הלכה כתב החזו”א^[1]   היות שבספר פאת השולחן^[2] דהיות דהשביעית בזמן הזה דרבנן אפשר להקל אפילו לזרוע בתוך הבית,  יש להקל לפחות כאשר זורע בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית ויש לו במה לסמוך^[3].  וכך נוקטים להלכה שבעציץ נקוב יש להחמיר גם בתוך הבית אבל עציץ שאינו נקוב אפשר להקל, אבל המחמיר תבוא עליו ברכה^[4].  ולכן אין לזרוע פרחים שאין בהם שעת הדחק אפילו בתוך הבית.

הלכה ב

ולפי זה גידולי חממות בארץ ישראל, הם נחשבים כבית כאשר החממות מטרתם למנוע תולעים שבזה נחשבת החממה כבית כי לולי זאת היו מגדלים בחוץ, אבל בחממות שדרך לגדל משום שכך הגידול מצליח יותר, אינו נחשב בית והרי זה כשדה רגילה^[5]. ואין שום היתר לגדל בזה. וכמו”כ אהל עראי אינו מועיל להחשב כבית ולא מבטל שם שדה. ואם החממות הללו הם עראי אינם מועילות כלום^[6]. וכדי להחשיבו לבית   הוא כאשר יש לו כיסוי הגג ואולי גם צריך שיהיה מחיצות עשרה טפחים. ולכן אסור להסיר את הכיסוי שבזה יעבור על איסור זורע, והגידולים שיבואו יהיו אסורים שום ספיחין. ואפילו אם זרע בערב שביעית אסור להסיר את הכיסוי.

^[1] שביעית כא סק”א

^[2] סימן כא ס”ק נב

^[3] חזו”א שם.

^[4] הגרי”ש אלישיב זצ”ל במשנת איש  פ”ד אות ב

^[5] משנת איש פ”ד אות ד.

^[6] חזו”א סימן כב סק”א (ד”ה ואף)