בסייד                                                                                                                                               

הלכה א

עציץ שאינו נקוב שנמצא בתוך בית עם מחיצות עשרה וגג, יש לו על מה לסמוך לזרוע בו כדרכו. ולכתחילה יש להחמיר בזה. וגם מי שמיקל יש לו להזהר לא להסיר את הגג, שאם יסיר או יוליך אותו למקום שאין גג הרי זה עובר בתולדת זורע.  ולכן אם העציץ שאינו נקוב נמצא במרפסת שחציה מקורה וחצי אינו מקורה ומוקף במחיצות אין לו להוציא  את העציץ לחצי שאינו מקורה, כמו”כ אם יוציא אותו מעבר למחיצות, שיניח אותם מחוץ לפתח אע”ג שעדיין מקורה מקום  זה נחשב הוא לתולדת זורע.

הלכה ב

ואדם שזרע בתוך הבית בעציץ שאינו נקוב וחשב שבמשך הזמן יסיר את התקרה, או את החממה, הרי זה נחשב כזורע ממש בשביעית. וזה נחשב כזריעה גמורה^[1]. ואם זרע בחוץ בעציץ שאינו נקוב.  אפשר שיהיה צריך לעקור את הזריעה. וכמו”כ אם הוציא החוצה וגדל דינו שוה.

הלכה א

גם כאשר  הוא בעציץ שאינו נקוב בבית, יש להזהר שהענפים לא יצאו החוצה מכיון שגם ענפים יונקים נמצא שאם השורשים תוך העציץ אבל הענפים שיונקים מבחוץ הרי הם יונקים ישירות מהקרקע ושוב  הוה זריעה ישירה מהקרקע^[2], ולכן יש להזהר שלא יצאו ענפים החוצה, והעצה לזה לתת שטיח פלסטיק שאינו יונק מתחת כל הענפים.

הלכה ב

מאיזה חומרים נחשב אינו נקוב. עציצים העשויים מעץ וחרס יש להקל   כמו”כ בפלסטיק, ואבן, רצפה של אבן אינו יונק, אבל מרצפות רגילות אינן חוצצות,  ואם מכוסות בפי וי סי, אפשר להקל^[3]. וכל זה בזרעים אבל באילנות  כתב הרא”ש שנחשב החרס כמו נקוב אבל לזרעים לא. גודל הנקב שיהיה נחשב נקוב הוא כפי הוצאת משקין בריוח^[4]. והשיעור שלו הוא מילימטר ואם הוא פחות משיעור זה נחשב כעציץ שאינו נקוב. נקבים קטנים אינם מצטרפים ביחד^[5].

^[1] חזו”א סי’ כב סק”א (ד”ה ואף)

^[2] חזו”א סימן כב סק”א (ד”ה ובין)

^[3] משנת איש פ”ד אות יא

^[4] חזו”א סמן כב סק”א  (ד”ה ובין של עץ)

^[5] משנת איש פ”ד אות יב