וידר	3:20 PM (2 hours ago) May 23
to me,

סימן יז  – הכנות מיום טוב לשבת  – ועירובי תבשילין  כדי שיבשל  ויכין מיום טוב לשבת

א.      יום טוב שחל בערב שבת יש לעשות עירובי תבשילין בערב יום טוב כדי שיהיה יכול לבשל מיום טוב לשבת.

ב.       וגדר הדבר הוא שעי”ז שמבשל מערב יום נמצא שלא מתחיל במלאכה ביום טוב אלא גומר אותה ומותר להניח אפילו ספק חשיכה.

ג.        עושה אותה בפת ותבשיל לא עשאו אלא בתבשיל לבד מותרלאפותו לבשלואם נזכר יוסיף פת ויאמר בהדין עירובא ולא יברך שנית. אבל בעשה מפת לא מועיל לבישול והאחרונים הסכימו שלא מועיל גם לגבי פת. שיעור התבשיל הוא כזית ואפילו לכמה אלפים. ולכתחילה מערבים כביצה.

ד.       יש לומר בהדין שרא  יהיה שרא לן לאפויי ולבשולי לאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. ואם מזכה לבני העיר אומר לנו ולכל בני העיר ואם לפלוני אומר לפלוני.

ה.      כדי להתיר לאחרים יש לזכות להם ע”י אחר כדי שיזכו ממונית בעירובי תבשילין. ואם לא אמר לדעת הרמ”א אמירה זו מעכב אבל יש חולקים סוברים שאין זה אלא לכתחלה.

ו.        בני הבית ואשתו אינם צריכים  לעשות עירובי תבשילין נפרדים אבל אם אוכלים בנפרד לגמרי ואפילו סעודה אחת לא עושים ביחד בשבת הרי הם חייבים לעשות ע”ת ולכן יש להם לזכות בע”ת של הבעה”ב .

ז.         מי שאינו נטפל לגמרי כגון  בנים נשואים כתב באשל אברהם  (בוטשאטש) שהמנהג שאינם עושים עירובי תבשילין ובביאור הלכה הסתפק אם אינם טפלים אם צריכים ואפילו משרת עברי נמי אפשר שצריך לעשות עירובי תבשילין.

הלכה ח

גם כאשר עושה עירובי תבשילין  יש לו לבשל את צרכי השבת ביום טוב בזמן כזה שיהיה יכול להשתמש עם הבישולים האלו ביום טוב שאם  לא כן אין לו היתר מדאורייתא וכל ההיתר של עירובי תבשילין הוא אחרי שמדאורייתא מותר משום הואיל ואי מקלעי אורחים ויתן להם אע”ג שבישל עבור שבת אבל כיון שאם היו אורחים היה נותן אינו נחשב מלאכה אסורה מדאורייתא רק מדרבנן, ולכן אם הבישול הזה יהיה מבושל אפילו שליש בישול אפשר להקל^[1]. ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הראשונים דסברי  צרכי שבת נעשים ביום טוב מדאורייתא^[2].

הלכה ט

נהגו להקדים את התפילה בליל שבת כדי שיגמרו כולם את ההכנות לשבת מוקדם, וכאשר קיבל על עצמו את השבת  כבר אינו יכול לבשל גם כאשר הוא מבעוד יום.

הלכה י

עשיית עירובי תבשילין צריכה להיות מבעוד יום  ואם לא הספיק גם משחשיכה שהוא ספק, בן השמשות יכול לעשות עירובי תבשילין  אבל אם קיבל על עצמו את היום טוב אינו יכול לעשות עירובי  תבשילין.  ובשעת הדחק יכול לעשות כל זמן שלא חשכה עדיין. אם נזכר שלא עשה והוא כבר בבית הכנסת צריך לשלוח שליח ויאמר לו שיזכה למשרתיו^[3].  אם  גם זה אין לו  יקנה קמחו לאחרים, ואם יודע מקום שיש שם ביצה ופת ויכול לייחדו לשם עירובי תבשילין יעשה כן, ואע”ג שאינו מחזיק בידו  האחיזה אינה מעכבת אבל צריך שיאמר כי האמירה מעכבת לדעת הרמ”א^[4].

^[1] מ”ב תקכז סק”ב בשם הפמ”ג מובא שעה”צ סק”ה

^[2] מ”ב סק”ב ובביאור הלכה (ד”ה וע”י עירוב)

^[3] סק”ד  והמ”ב לשיטתו דיש לזכות למשרתים אע”ג שהם טפלים כמוש”כ ביאור הלכה (ד”ה מי שלא עירב).

^[4] רמ”א סעיף כ וכן כתב בשמו המ”ב ס”ק לו.