`בסייד

סימן יז

א.      יום טוב שחל בערב שבת יש לעשות עירובי תבשילין בערב יום טוב כדי שיהיה יכול לבשל מיום טוב לשבת.

ב.       וגדר הדבר הוא שעי”ז שמבשל מערב יום נמצא שלא מתחיל במלאכה ביום טוב אלא גומר אותה ומותר להניח אפילו ספק חשיכה.

ג.        עושה אותה בפת ותבשיל לא עשאו אלא בתבשיל לבד מותרלאפותו לבשלואם נזכר יוסיף פת ויאמר בהדין עירובא ולא יברך שנית. אבל בעשה מפת לא מועיל לבישול והאחרונים הסכימו שלא מועיל גם לגבי פת. שיעור התבשיל הוא כזית ואפילו לכמה אלפים. ולכתחילה מערבים כביצה.

ד.       יש לומר בהדין שרא  יהיה שרא לן לאפויי ולבשולי לאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. ואם מזכה לבני העיר אומר לנו ולכל בני העיר ואם לפלוני אומר לפלוני.

ה.      כדי להתיר לאחרים יש לזכות להם ע”י אחר כדי שיזכו ממונית בעירובי תבשילין. ואם לא אמר לדעת הרמ”א אמירה זו מעכב אבל יש חולקים סוברים שאין זה אלא לכתחלה.

ו.        בני הבית ואשתו אינם צריכים  לעשות עירובי תבשילין נפרדים אבל אם אוכלים בנפרד לגמרי ואפילו סעודה אחת לא עושים ביחד בשבת הרי הם חייבים לעשות ע”ת ולכן יש להם לזכות בע”ת של הבעה”ב .

ז.         מי שאינו נטפל לגמרי כגון  בנים נשואים כתב באשל אברהם  (בוטשאטש) שהמנהג שאינם עושים עירובי תבשילין ובביאור הלכה הסתפק אם אינם טפלים אם צריכים ואפילו משרת עברי נמי אפשר שצריך לעשות עירובי תבשילין.