`בסייד

Hebrew

הלכה ה

בשו”ת אגרות משה^[1]  שבשעון מעורר אם הוא נשמע מחוץ  לחדר שהוא שן בו  אסור משום אוושא מילתא כין שבימות החול רגילים לכוונו בלילה וכשישמעו בשבת שהשעון מצלצל יבואו לחשדו  שכיון אותו בשבת אבל דעת הגרשז”א שאין איסור בדבר. כך נוהגים מכיון שכולם יודעים שמכוונים קודם השבת את השעון.   אבל ודאי במכונת כביסה שעושה רעש או מייבש כביסה וכל כיוצא בזה ודאי שיש בו משום אוושא מילתא משום שלא מצוי שיהיה הרעש כזה בשבת ורגילים כולם לסיים את ההכנות קודם שבת.

הלכה ו

מי ששכח לכוון את השעון מעורר שלו בשבת, אסור לומר לנכרי לכוון לו את השעון מעורר אע”ג שהוא צריך זאת בשביל מצוה כגו  להתעורר לקרוא קריאת שמע בזמנה או תפילה, משום שגם לצורך מצוה אין היתר לומר לנכרי באיסור דאורייתא, והלכוון שעון מכני  גם הוא  אפשר שיש בו   איסור דאורייתא^[2], כמו”כ  בזמנינו שהכל מורכב מחשמל  וסוללות חשמליות יש בו חשש של איסור דאורייתא.

הלכה ז

גם דבר שאסור לעשותו בשבת   מותר להתחיל בערב שבת וממשיך והולך כגון להניח קורת בית הבד והגת על זיתים וענבים, שעל ידי קורת בית הבד השמן או היין נסחט.  ואפילו השמן והיין שנסחט הרי הוא מותר ולא גוזרים שמא יחסוט בשבת משום כבר נדרסו ע”י הטעינה  ואין בו אלא איסור מדרבנן לכן בזב מעצמו  אין גוזרים^[3],   וכמו”כ הנותן סוכר על התותים שיוצא מהם נוזלים מותר מערב שבת אע”ג שיוצא והולך כל השבת אמנם בזה כיון שלא נסחט  הנוזלים הם אסורים אבל אין איסור מצד המעשה שעשה בערב שבת.

^[1] ח”ד סי ע אות ו

^[2] מ”ב רנב סקנ והחזו”א או”ח סי’ נ ס”ק ט שבערכית שעון יש בו  משום יצירת כח חדש במסובב הדוחק על האופנים שינועו כולם והעמדתו על תכונה זו הי”א בכלל איסו רבונה או מכה בפטיש ומנורה כתב בסקי יש בכך משום העמדת דבר על תכונתו שזרם החשמל וקרוב הדבר שיש בזה משום בונה מן התורה כעשיית כלי וכ”ש במנורה המחוברת לבית שיש בזה משום בונה במחובר.

^[3] מ”ב סקמ”ב וס”ק מג