`בסייד

Hebrew

הלכה יא

אסור לומר לגוי בערב שבת  לעשות לו   מלאכה בשבת שאם אמר לו הרי זה אסור איסור אמירה לנכרי שהוא כשלוחו, ומדרבנן אסרו חז”ל  לשלוח את הגוי  לעשות לו מלאכה גם כאשר אומר לו  מערב שבת^[1], ואפילו אם לא אומר לו להדיא  רק שנותן לו בגדים לכיבוס ורק אמר לו שצריך את הבגדים במוצאי שבת שאין זמן אחר  כגון שרוצה לנסוע מיד במוצאי שבת^[2]. וכאשר אומר במפורש  שיעשה את המלאכה בשבת  אסור אפילו כמה ימים קודם^[3]. ומצוי שלוקחים  גוי שיעשה בשבת את כל המלאכות שצריך לעשות כגון להדליק מזגן או לשטוף את הרצפה שהדבר מצריך לעשות מלאכות, או שאר מלאכות בשבת להדיא דבר זה אסור. שהרי שוכר אותו להדיא לעשות מלאכות בשבת.

הלכה יב

ולכן מי שמזמין מונית או טנדר למוצאי שבת ממקום שאי אפשר שלא יסע בשבת הרי זה כמו שאומר לו לנסוע בשבת כדי להגיע אליו, וכאשר הוא מזמין אותו הרי זה עובר באיסור של אמירה לנכרי דחשיב כמו שלוחו לעשות מלאכה. או אם מוסר רכב למוסך בערב שבת ואומר שצריך את הרכב במוצאי שבת מיד, הרי זה כמו שאומר לנכרי לעבוד בשבת.

הלכה יג

אסור לקחת  אינו יהודי למכור בשבת  ואפילו אם נחשוב מניעת ריוח כהפסד גדול מ”מ לא התירו בשכיר יום ממש  והעצה לזה או שיקנה לו מערב שבת את כל הדברים שנותן לו למכור ואע”ג שהעסק נקרא של ישראל מותר משום פסידא ואף יהיה מותר לישראל לשבת מרחוק ולשמור שהגוי לא יגנוב  אבל יזהר לא להתערב בעסק ולא ידבר עמו כלום בזה והבוטח בד’ ולא מחפש צדדי קולות על השבת  אשריו^[4].

הלכה יד

גם כאשר היה הדבר בקבלנות והתאפשר לעשות זאת בימות החול, אין לעשות את המלאכה בבית הישראל^[5], שאם כן נראה שהוא  שלוחו ואפילו דבר שמנהג כל בני העיר לתנו בקבלנות אסור שיאמרו שצוהו לעשות בשבת^[6],  וגם כאשר עושה בביתו ולא בבית הישראל  אם לא נותן  לו שכר על זה ורק עושה הגוי עבורו את המלאכה בחינם,  אם ראה אותו שעושה לו את המלאכה צריך לומר לו שלא יעשה בשבת  אמנם אם מקבל  שכר על זה אין צריך למחות^[7].

הלכה טו

אם עשה הנכרי את המלאכה בשבת כשלא צווה אותו הישראל לעשות בשבת,  והסיבה שעשה בשבת הוא בשביל עצמו כדי שיקבל את הכסף, מותר לישראל ללבוש אותו אפילו בשבת, מכיון שעשה זאת הגוי בשביל עצמו ולא בשביל הישראל^[8], ואינו דומה למדליק את הנר שישתמש בו ישראל עכשיו בשבת, כי עושה זאת עבור שימוש בשבת, אבל כאשר עושה מלאכה אבל לא בשביל שישתמש בו בשבת מותר להשתמש במה שעשה^[9],  ויש אוסרים   שאין להנות ממלאכות שנעשו עבורו בשבת רק יחכה במוצאי שבת בכדי שיעשו,  ובמלאכה דרבנן אין להחמיר. וכל זה לענין לכתחילה, אבל אם הוא צריך את זה בשבת יש להקל^[10].

^[1] סימן רנב סעיף ב

^[2] מ”ב רנב סקט”ז.

 ^[3]סימן רנב ביאור הלכה  (ד”ה והוא)

^[4] מ”ב רמד ס”ק לה.

^[5] שו”ע רנב סעיף ב

^[6] מ”ב רנב סקי”ז

^[7] שו”ע רנב סעיף  ב

^[8] שו”ע רנב סעיף ד.

^[9] מ”ב ס”ק כז.

^[10] רמ”א רנב סעיף ד.