`בסייד

Hebrew

סימן יג – ההכנות הראויות לחג הפסח

הלכה א

מצוות חג הפסח הם רבות מהם, ויש הסוברים^[1] שהחיוב לשאול ולדרוש בהלכות החג שלושים יום קודם החג הוא רק לענין חג הפסח משום שהלכותיו מרובות כגון טחינת חטים ואפית מצות הגעלת כלים  ובעור חמץ שאם אין עושים אותן כהלכותיהן קודם הפסח   אין להם תקנה.ועכשיו ונהגי לדרש בשבת הגדול והעיקר בזה להורות לעם דרכי השם ללמד המעשה אשר יעשון דהיינו דיני הגעלה ובעור חמץ ואפיית מצה ושאר הלכות פסח ואם יהיה דרשה רק בפלפל או דרוש בעלמא אין יוצאין בזה ידי חובה^[2].

הלכה ב

ומנהג לחלק קמח ולתת את צרכי החג לעניים לצורך פסח וכל מי שדר עיר יב חדש צריך ליתן לזה,  וכמו”כ איזה עני חייבים לתת לו הוא זה שדר בו יב חודש ואם נכנס על דעת להשתקע לאלתר הרי זה חייב ובזמנינו המנהג הוא אחר שלושים יום כבר חייב  לתת וגם זכותו לקבל^[3]. אמנם גם אם אינו  מתיישב בו  מ”מ אם יש עני שאין לו מצה לאכול יש לתת לו כדרך שחיבים לתת לו פת כל השנה מזון שתי סעודות בכל יום ויום מימות החול ששוהה בעיר ובשבת מזון שלש סעודות וכמוש”כ ביו”ד רנו^[4]. וכל אחד חייב בזה ושיעור הנתינה צריך להעריך כל אחד לפי ממונו, ואלה המשתמטים מלתת  קמח עניים יש עון בידם ואם ישארו העניים בדוחק וברעבון^[5],  

הלכה ג

בערב פסח אין אומרים  מזמור לתודה ולמנצח^[6] ונוהגים לא להתענות בכל חדש ניסן  אפילו  הנוהגים להתענות בכל ערב ר”ח  בערב ר”ח אייר אין מתענים, וטוב לקרות בניסן בכל יום הנשיא שלו וביום יג פרשת בעלתך עד כן עשה את המנורה^[7]. וגם אין אומרים אחרי קריאת התורה יהי רצון  ואין מזכירין בו נשמות וגם צדוק הדין והקדיש שאחריו אין אומרים^[8]

הלכה ד

שבת שלפני פסח קוראין  אותו שבת הגדול^[9] משום שנעשה בו נס גדול שכשיצאו ישראל מצרים היה עשירי  בניסן חל בשבת ונצטוו לקשור את הטלה בכרעי המטה והמצרים ראו זה ושאלו ם למה זה לכם והשיבו לשחוט אותו לשם פסח במצות השם עלינו והיו שניהם קהות על ששוחטין את אלוהיהם  ולא היו רשאין לומר להם דבר ומפני זה קבעו לקרות שבת שלפני הפסח לעולם שבת הגדול.  ומשום זה יש שנהגו לברך זה את זה שבת הגדול שלום ומבורך^[10].

הלכה ה

המנהג לומר במנחה בשבת  הגדול  את ההגדה מתחלת עבדים היינו עד לכפר בו על כל עוונותינו^[11], אבל ידוע בשם הגר”א שלא היה נוהג בזה משום מש”כ בהגדה יכול מבעוד יום^[12].

^[1] מ”ב תכט סק”א בשם הבית יוסף.

^[2] מ”ב תכט סק”ב

^[3] רמ”א סעיף א ובמ”ב שם סק”ה

^[4] מ”ב שם סק”ה

^[5]  מ”ב סק”ו

^[6] רמ”א תכט  סעיף ב

^[7] תכט  מ”ב סק”ח

^[8] מ”ב סק”ח

^[9] סימן ת”ל במחבר ובמ”ב סק”א

^[10] מחזיק ברכה סימן תל אות ב

^[11] רמ”א סימן ת”ל

^[12] ביאור הלכה (ד”ה במנחה)