וידר	Mon, Mar 6, 3:02 AM (3 days ago)
to devora.richter, me

Hebrew

English

Translate message

Turn off for: Hebrew

הלכה כח

כשחל פורים ביום שישי  כתב הרמ”א^[1] שיש להקדים  את הסעודה לשחרית  משום כבוד השבת,  ולכתחילה קודם חצות^[2]  ומי שרוצה לעשותה  תמיד בשחרית רשאי לעשות את סעודת פורים שבכל שנה בשחרית והרשות בידו, אבל המנהג שעושים את סעודת פורים כשיוצא ביום חול ולא בערב שבת סמוך לחשיכה,  אבל יקפידו שהסעודה צריכה להיות ביום ולא כמו שנוהגים סמוך לערב ועיקר הסעודה עושים בלילה^[3].   ואם עושים את הסעודה סמוך לערב אי אפשר לקיים את החייב איניש לבסומי לדעת הרמב”ם שכתב שמתוך הסעודה יהיה מבוסם וישתכר אבל כאשר ישתכר בבקר ועכשיו כבר סמוך לערב ודאי שקשה.

הלכה כט

אבל אם לא הספיק לעשותה בבקר ודאי שרשאי לעשותה אפילו בערב שבת בין השמשות כמוש”כ הרמ”א  בסימן רמט. ואם רוצה^[4] יכול לקיים את המצוה מבלי לפגוע בכבוד השבת ולכתחילה ע”י מה שיקבל על עצמו שבת  לאחר פלג המנחה ולקדש על היין  ויאכל את סעודת שבת עם תופסת מאכלים לשם מצות סעודת פורים  ומקיים את שתי המצוות בהדי הדדי^[5].   ובודאי שאם ע”י זה שיעשה סעודה בערב שבת סמוך לשבת ולא יעשנה כסעודת שבת יתכן שיהיה מפסיד את הסעודת שבת שהוא חיוב גמור, ובמיוחד אחרי היין שיתכן שלא יהיה מסוגל לאכול והחכם עיניו בראשו להקדים את הסעודה בין משום כבוד השבת ובין משום חשש של שמא יפסיד את סעודת שבת.

^[1] תרצה סעיף ב

^[2] מ”ב שם סק”י  ובשם המהרי”ל כתוב שיכולים לעשותה עד שעה עשירית לכתחילה ואם נמשכת הסעודה עד הערב  כתוב סימן  רעא ס”ד שצריך להפסיק אכילתו בבין השמשות ולפרוס מפה ולקדש

^[3] רמ”א  שם.

^[4] בשם הגריש”א זצ”ל.

^[5] אמנם צ”ע שהרי טו שחל בשבת אין עושים את הסעודה בשבת כמוש”כ סימן תרפח ובמ”ב סקי”ח בשם הירושלמי  משום מש”כ  לעשות אותם ימי משתה ושמחה יצא זה ששמחתו בידי שמים,  אם כן הכא שהוא קדושה קדושת השבת הוה ליה  שקדוש קדושת השבת וכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ולכן נראה שעדיפא להשאיר ולא לקדש בתוספת שבת וצ”ע.