`בסייד

Hebrew

סימן י  +

שאסור לעשות  דברי המונעים מהכנת השבת+

הלכה א +

ישנם הלכות שונות שחז”ל אסור לעשותם מפני  חששות  של נמנעות  היכולת להכין את השבת ושמא יתבטל ממנו מצות עונג שבת, לכן חז”ל גזרו עליו בכדי שלא יעשה דברים אלו. ובסימן זה  נביא את הדברים הנאסרים בערב שבת  מפני חשש הזה.

הלכה ב

אין ללכת ולהתרחק מביתו מרחק של יותר משלשה פרסאות^[1] שהוא מרחק של זמן שלש שעות ושלושים ושש דקות^[2],  ולכן יש לחשב כן בנוסע ברכב וכל כיוצא בזה שלא להתרחק מרחק זה של  שלש שעות ושלושים ושש דקות הוא המרחק של שלש פרסאות. וזהו מרחק שקרוב לשליש יום, וכל זה הוא כאשר נוסע בתחילת היום דהיינו בנץ אבל אם נוסע כבר עבר זמן זה מתחילת היום שוב אינו רשאי לנסוע. כדי שיהיה היום כולו פנוי לפניו להכין את צרכי השבת.  וכל זה הוא רק לאדם שמתפקידו להכין את השבת, אמנם אם הוא בכלל לא מכין את השבת כגון שהולך להתארח או שהוא בעל הבית ויש לו משרתים וכל כיוצא בזה, אין לו איסור לנסוע כי בלא”ה איננו  מכין את השבת.

הלכה ג

יש שמקילים  גם אם הוא המופקד על ההכנה לשבת, שאם נוסע ברכב וכיוצא בזה יכול לנסעו אפיל אחרי חצות היום ובלבד שיעמוד לשבות   בעוד היום גדול ויוכל להכין את צרכי שבת,   וטעם הדבר מפני שהליכה ברגל ישנם תקלות  ולכן יש לשערך את המרחק של שלשה פרסאות אבל אם נוסע וכיוצא בזה  גם אם נותרים לו שעות רבות להכנת השבת הדבר מותר.  אמנם כך דעת הב”ח שיכולים להקל אבל דעת שאר האחרונים שאין היתר והמ”ב מביא  בלשון  שהב”ח מיקל  משמע שהרוצה להקל כדבריו יכול לסמוך עליו.

הלכה ד

וכמו”כ  יש להזהר שלא לבוא אפילו לביתו או לבית חבירו^[3] להתארח  בשעה מאוחרת, מכיון שאולי לא הכינו עבורו את צרכי השבת ויהיה כבר מאוחר להכין בשבילו. ולכן יש להגיע מוקדם שלא  קודם שליש היום, או שיודיע להם  בטלפון עד שליש  הראשון של היום, כדי שיהיה להם זמן רב להכין עבורו את השבת^[4].    וכיום יש מקילים  משום שדרך הוא להכין צרכי השבת בריוח גדול^[5] ולכן לא נזהרין בזה בכלל  בין אם הולך לביתו או הולך להתארחבבית אחרים^[6],  ואע”פ שיש שפקפקו על זה אין אנו יכולים למחות שכבר הגו להקל שלא להקפיד על השיעור של  ג’ פרסאות מ”מ יראה לבוא למקום שביתתו בעוד היום גדול^[7].

הלכה ה

אם הולך לדבר מצוה מותר ללכת  עד סמוך לערב אף שמתבטל עי”ז מעונג שבת ואולי יש להחמיר בזה כאשר לא הכין כלל, ומ”מ יכולים להקל כאשר משער בדעתו אע”ג שהולך יותר ממהלך של ג פרסאות  שיהיה קודם השבת בעוד היום גדול^[8].

הלכה ו

וכל זה הוא כאשר אינו מביא  את צרכי שבת אתו אבל אם מביא את צרכי שבת או משפחה שנוסעת ממקום למקום ומוכן אצלה כבר כל צרכי שבת אין בזה חסרון אמנם אם לא הכינו את כל צרכי השבת וצריכים לגמור את ההכנות קודם השבת, יתכן שיש בזה איסור של הליכה של ג פרסאות ונפ”מ בזה להנוסעים  לשבתות גיבוש וכל כיוצא בזה ולא הכינו את כל צרכי השבת כגון שצריכים עדיין לבשל את החמין או לעשות הכנות נוספות, ואם לא יכינו את הבישולים הללו יחסר להם מחסור משמעותי בעונג שבת יתכן שיש בזה איסור גמור של הליכה  יותר מג’ פרסאות מחוץ למקומם ולכן צריכים להקפיד שיהיו כל צרכי שבת ואף שנותרו דברים לא חשובים כל כך בזה אפשר להקל אבל אם צריכים לאפות או לבשל מרק או חמין וכיוצא בזה יש להקפיד כי יש בזה משום עובר על תקנת חז”ל שהוא דבר חמור.

^[1] שו”ע סימן רמט סעיף א

^[2] אחרי שכתוב  שהזמן של  י”ל  הוא 18 דקות כמוש”כ בשו”ע סימן צ”ב סק”ג ובסימן תנט סקט”ו שהזמן העיקרי למרחק של מיל הוא 18 דקות ולפיכך ארבע מילין שזהו מרחק של פרסה הוה 72 דקות להכפיל כפול  שלש פרסאות שזהו הדין  נמצא שהוא 316 דקות שהם שלש שעות ושלושים ושש דקות.

^[3] לשון השו”ע שם בין לביתו או לבית אחרים.

^[4] שו”ע שם סימן רמט סעיף א ובמ”ב שם.

^[5] דברי האגודה שמובאים במ”א.

^[6] מ”ב סק”ג

^[7] שער הציון  אות ה

^[8] ביאור הלכה  (ד”ה אין הולכין)