בסייד

וידר	3:16 AM (17 hours ago)
to me                                                                                                          Feb. 15

Hebrew

סימן ט הכנה  רוחנית לקראת השבת+

הלכה א

כתב בספר אור צדיקים^[1]  מנהג נכון להתענות ביום שישי ולשוב בתשובה ולתקן פגם של כל ששה ימים לקבל אור השבת כראוי גם כי יום שישי נגד מידת הצדיק הנקרא כל, כולל התיקונים. ואם אי אפשר לו להתענות לפחות לא יקבע סעודה מתבשיל וכ”ש מבשר ויין.  וכן איתא בשו”ע דרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת^[2],  וטעמו שם משום שיהיו תאבים לאכול בלילה^[3], ובספר דעת חכמה בשער השבת  פרק ד כתב שהתענית בשבת טעמו לפשפש במעשיו  כדי שתשרה בו תוספת נשמה כמוש”כ הרב הקדוש בראשית חכמה וזהו  שכתבו זאת על  תלמידי חכמים, כי ע”י התורה והרהור תשובה  זוכה  לנשמה יתירה והביאו במחזיק ברכה וכתב שדבריו חיים וקיימים^[4], וכתבו הפוסקים להלכה  שאין להתענות בערב שבת כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה אם לא שהוא אסטניס כל כך שאם יאכל ביום לא יוכל לאכול בלילה  אז מנהג טוב הוא אם אין מזיק לו התענית^[5]. ואם נכנס בתענית ומצטער על זה גורם למיעוט האפשרות לקבלת תוספת נשמת השבת ומשמע בשער הכונות שצריך לא להתענות מכיון שנכנס הארת השבת ומתחיל  משעה חמישית  נמצא שרוב הום בהארת שבת ועל כן אין ראוי להתענות בו מפני כבוד הארת שבת^[6]. ומ”מ מש”כ באור צדיקים שלא יקבע סעודה מתבשיל או בשר ויין  הוא מותר וראוי לכתחילה. ובודאי שראוי הוא ע”י מיעוט זה והרהור התורה והתשובה לזכות לנשמה יתירה. וכ”כ בא”ר^[7] בשם ספרי המוסר שיהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו בכל ערב שבת.

הלכה ב

יזהר לפנות כל קורי העכביש מביתו כדי לגרש הקליפות  הנקראים שממית בידיה תחפש^[8]. ובמ”ב^[9] כתב  שטוב לפנות קורי עכביש מבעוד יום לנקות הבית לכבוד שבת^[10].

הלכה ג

יזהר לקרוא בערב שבת מן המנחה ולמעלה ספר שיר השירים בבגדי שבת לעורר אהבת דודים^[11], ובכף החיים כתב שמנהגן של ישראל מתקנת הקדמונים ז”ל לקרוא כל ערב שבת שיר השירים כולו^[12]  ומנהג חסידי בית א’ל שבעיר הקודש ירושלים לקרות אותו בין מנחה לערבית אחרי קבלת שבת, דהיינו אחרי שאומרים מזמור שיר ליום השבת  וד’ מלך גאות לבש, ואחר שיר השירים אומרים קדיש ואחר כך אומרים קדיש של ערבית וברכו. וכן יש כמה קהילות בירושלים ת”ו שעושים כן, ומי שאין לו קהלתו עושה כן  יש לקרותו בביתו קודם הסעודה אחרי שאומר שלום עליכם  ומקיף השלחן אומר שיר השירים ואחר כך אומר הזוהר ואתקינו סעודתא ויהא רעוא ומקדש^[13].  ובאור צדיקים^[14] כתב שיאמרנו מן המנחה ולמעלה עם בגדי שבת.

 הלכה ד

יש להזהר שלא להפסיק בדיבור בקריאת שיר השירים בשום אופן ואפילו בלשון הקודש שלא לגרום ח”ו שום קיצוץ ופירוד במילין קדישין  דרזי רזין חלילה^[15].  ואמרו יודע דבר שהתמונה הידועה של  בעל ‘בית הלוי’ שניכר על פניו אימה ויראה היא מראה פניו בעת אמירת שיר השירים בערב שבת^[16].  וכמו”כ על החת”ס  כתוב שהיה נוהג לומר שיר השירים לעתים^[17] בערבי שבתות,  כמו”כ בעל יסוד ושורש העבודה  היה נוהג ללבוש בגדי לבן ולקרוא שירש השירים בבית הכנס במגילת שיר השירים כשרה שנכתבה כמו ספר תורה והיה קורא שיר השירים במתינות ובמתיקות גדולה ובהתלהבות ובדבקות נוראה, כך סיפר הגאון רבי נחום מהורדנא, והוסיף שקבלה בידינו  שמלאכי מעלה היו פוסקים מלומר שירה והיו עומדים ושומעים ומקשיבים לקול נעימות  שיר השירים שלו^[18].  ובזוהר^[19]  כתוב על רבי עקיבא כשהיה קורא שיר השירים  היה בוכה מאוד באמרו שיר השירים שידע היכן הדברים מגיעים^[20]. ובספר יסוד ושורש העבודה^[21],  כתב בבואו מבית הטבילה ילבש בגדי שבת ויאמר שיר השירים  בקול נעים  ומתון וגדולמעלת אמירתה הובא בזהק בכמה מקומות.  ויזהר מאד באמירתה בדקדוק התיבות ולא יפסיק באמצע קריאתו אפילו בדברי תורה  ונמצא כתוב בספרים שכל הפסוקים של שיר השירים מסודרים בסדר מעלות המדות העולמות העליונים הקדושים  ובודאי אם לא ידקדק היטב בתיבות או יעשה הפסקות יעשה פירוש ח”ו בין מדות העליונים הקדושים ובודאי אם ידקדק אדם בלושן הזוהר  שכתב כן^[22]. ואם אין לו שהות יקרא בשבת מתי שיוכל^[23].

---

^[1] סימן כח  סעיף א

^[2][2] רמט סעיף  ג

^[3] במ”ב שם סקי”ח.

^[4] כף החיים  רמט סקכ”א.

^[5] מ”ב סימן רמט סקי”ח  בשם הב”ח והמ”א ושאר האחרונים.

^[6] כף החיים אות כב בשם שער הכוונות דף ס’ ע”ג וכן בשער הכוונות סב ע”א.

^[7] רנ אות ו

^[8] אור צדיקים  סימן כח  סעיף  ח.

^[9] רסב  סק”ג  ומקורו מהמ”א בשם הראשית חכמה.

^[10] ומשמע מדברי המ”ב שהוא  משום נקיון וכבוד השבת.

^[11] אור צדיקים סימן כח אות ט

^[12] סימן רס ס”ק כז  בשם ספר פתח הדביר  אות ח וכתב שם כמה טעמים לזה.

^[13] כף החיים רס אות כז הנ”ל.

^[14] כנ”ל  סימן כח אות ט.

^[15] כף החיים אות כח בשם פתח הדביר  אות ט ועיי”ש שכתב ואפילו בשאר הלימודים אין להפסיק כ”ש וק”ו בשיר השירים.

^[16] עובדות והנהגות לבית בריסק.

^[17] ולא היה קורא כל ערב שבת לפי שהיה צריך הכנה מרובה לקריאת שיר השירים, וכתוב שהיה קורא פעם בחודש.

^[18] כך העיד רבי אריה לוין בשם  רבי בן ציון  צילינג זצ”ל  שהתאכסן אצל רבי נחום זצ”ל וסיפר לו זאת.

^[19] מדרש הנעלם  ח”א צח:  וכך איתא שם, כד מטא להאי פסוקא (שיר ב) סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני לא יכיל למסבל רבי עקיבא וארים קליה בבכייתא וגעי ולא הוה ממלל מדחילו דשכינתא דהות תמן אורי ליה כל עמיקתא ורזין עלאין דהוה ביה בשיר השירים, ואומי ליה אומאה דלא לישתמש בשום חד פסוק מניה כי היכי דלא ליחריב עלמא קודשא בריך הוא בגיניה ולא בעי קמיה דישתמשון ביה.

^[20] מ”ב רפח סק”ד.

^[21] ח”ב שער השמיני   פרק ראשון ע’ קס.

^[22] פרשת תרומה  והובא שם ביסוד ושורש העבודה.

^[23] ביסוד ושורש העבודה הנ”ל.