בסייד

וידר	2:39 AM (7 hours ago)
Jan 16

הלכה ט

בספר אור צדיקים^[א] כתב שתיכף אחר תפילת שחרית^[ב] של יום ו יקרא הסדרא בספר תורה כשר ובטלית ותפילין שנים מקרא ותלמיד אחד יקרא תרגום עד  תשלום הפרשה, ויש לקרוא אחריו,  ופסוק אחרון יכפול ואין צריך לקרוא התרגום בטעמים ולא יקרא במהירות כפורק עול.  ובפע”ח כתב שעיקר הזמן הוא אחרי חצות. ומקורו של  האור צדיקים הוא מדברי שער הכוונות^[ג] שכתב שמנהגו של מורי תיכף בסיימו תפלת שחרית דיום שישי^[ד],  היה הולך לבית הכנסת או לבית מדרשו  אם היה שם ספר תורה כשר היה מוציאו וקורא בו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום הוא היה קורא המקרא מתוך הספר תורה והיה לותלמיד אחד שהיה קורא לו התרגום מתוך ספר התרגום הוא אומר אחריו. וכן היה עושה בכל פסוק ופסוק עד שמשלים את הפרשה. ורק  אם היה אנוס   מלקרות בערב שבת יכול להשלים בשבת^[ה].

הלכה י

ובבית יוסף^[ו] ובמגיד מישרים^[ז] שיש לקרותו בערב שבת ולגמור ביום השבת והגר”א^[ח] היה גומר בערב שבת, ולא בשבת. ולכתחילה יש להשלים קודם שיאכל בסעודת בקר, ואם לא השלים קודם האכילה ישלים אחר האכילה, אבל לא אחרי מנחה. כיון שבזמן מנחה כבר מתחילים לקרוא את הפרשה הבאה אם כן כבר נסתיים זמן של קריאת התורה של השבת הזאת^[ט]. ויש אומרים שיכול לקרוא עדיין עד רביעי בשבת כיון שבשלשה ימים ראשונים עדיין שייכים לשבת ויכול לעשות בהם הבדלה^[י], וכשיגיע כבר ליל רביעי אינו יכול כבר לקרוא. ויש מקילים עד שמחת תורה שאז משלימין  הציבור את הקריאת התורה. ובאם גומר את אז את פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום בדיעבד קיים את המצוה^[יא].

הלכה יא

כמו שזמן מנחה הוא זמן סיום של קריאת שנים מקרא של שבת זו, כך הוא זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום של שבת הבאה ויכול כבר מעכשיו לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום של שבת הבאה^[יב].  מכיון שהציבור מתחילים כבר את הפרשה הבאה, ויכול לקרוא גם את שאר הפרשה ולא רק עד המקום שרגילים הציבור לקרוא, שאין תלוי מה שהציבור קורא בפועל אלא שהזמן של הקריאה הגיע כבר.

הלכה יב

את קריאת התורה של  פרשת וזאת הברכה שאין קורין בשבת אלא בשמחת תורה יקרא ביום הושענא רבה שהוא יום קודם  שמחת תורה שקורין בו את הפרשה. ואם קרא ביום שמיני עצרת עצמו יצא ידי חובה^[יג] ואפילו אם הוא בחו”ל שקוראין  את הפרשה בשמחת תורה ולא בשמיני עצרת מ”מ יקרא שנים מקרא ואחד תרגום בהושענא רבא^[יד].

הלכה יג

דבר טוב ויפה מאוד הוא שלא להפסיק בשנים מקרא ואחד תרגום על שום דבר כן ראוי לבעל נפש לעשות  ובבאר היטב כתב שהמפסיק באמצע שנים מקרא ואחד תרגום הוא איסור גדול ופירש המ”ב בשעה”צ^[טו] שאיסור זה ההוא כאשר מפסיק באמצע ענין, וע”ז כתוב שהמפסיק ממשנתו מעוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים.  אמנם אם נשאל בדברי תורה יכול לענות, או בכל דבר מצוה, כמו שבאמצע הלימוד מותר לו להפסיק לצורך מצוה.

הלכה יד

לכתחילה יש לו לקרוא את השנים מקרא לפי הדר ולא יקרא את הפסוק המאוחר לפני המוקדם, וכןלא יקרא תרגום ואחר כך יקרא את המקרא, ואם קרא פסוקים של אחר כך  קודם שקרא כסדר, כתב בכף החיים^[טז] שצריך לחזור לפסוק שדילג ולקרוא כסדר.  אבל בדיעבד ודאי שיצא ידי חובה^[יז]. כשקורא את הפסוק ההוא, ואפילו בקריאת התורה של הציבור אם דילג קורא אחר כך ויוצא ידי חובה^[יח], ואם דילג תיבה אחת צריך לחזור ולקרותה אלא שיחזור מתחילת הפסוק^[יט]. אמנם אם קרא את התרגום קודם שקרא את המקרא בזה כדאי לחזור ולקרוא את התרגום שאולי לא יצא אפילו בדיעבד^[כ].

---

^[א] סימן כח סעיף ד ה 

^[ב] צ”ע  בסתירת הדברים. שהרי הכל הוא בדעת האר”י ז”ל. 

^[ג] ענין ליל ו  ןהובא מ”א סק”ו.

^[ד] והחיד”א במחזיק ברכה  קו”א סק”ב הביא את דברי הסוברים (פע”ח) שיש לקרותו אחר חצות וכתב שהעיקר הוא לקרוא מיד בשחרית כמוש”כ בשער הכוונות שהוא סודר ע”י מורנו מהר”ש ויטאל   . ועיי”ש שכתב שאין לקרות בליל שישי משום שאין קורין מקרא בלילה, וזה סותר למש”כ האחרונים שאפשר לקרוא בליל שישי ובליל שבת בן איש חי ועוד עיין לעיל. 

^[ה]  ביאור הלכה (ד”ה קודם שיאכל) בשם הכוונות, ומסתבר דמש”כ  שרק אם היה אנוס, אין הכוונה בזה שאם היה מזיד או פשיעה לא יהיה יכול, רק שנקט שהאר”י הקדוש רק במקרה אונס גמור היה קורא בשבת אבל באמת מצד הדין יכול לקרוא בשבת בדיעבד אפילו אם פשע בזה שלא קרא בערב שבת.

^[ו] (ד”ה מצוה)

^[ז] משלי סי’ כג פסוק ו

^[ח] מעשה רב סי’ נ”ט.

^[ט] רפה סעיף  ד

^[י] מ”ב סקי”א

^[יא] סימן רפה סעיף ד

^[יב] מ”ב סק”ז ובשעה”צ סקי”ב . 

^[יג] מ”ב סקי”ח ובשערי תשובה סק”ח.

^[יד] שערי תשובה סק”ח בשם מהרם זכותא בתשובה. ומ”מ אם קראה ביום שמיני עצרת לא הפסיד.

^[טו] סקי”א

^[טז]   ס”ק טו

^[יז]  פשוט שכן הוא  שלא גרע מקריאת התורה וכ”ש כאן שהוא רק ללמוד את הפרשה ולמעשה למד את כל הפרשה.

^[יח] כמוש”כ שו”ע או”ח קלז סעיף ג.

^[יט] מ”ב קלז סק”ח לענין קריאת התורה ומסתבר שהוא הדין לענין שנים מקרא.

^[כ] כ”כ בספר קצות השולחן סי’ עב בדה”ש סק”א להסתפק אם יוצאים בדיעבד.