בסייד

סימן ז – קריאת שנים מקרא ואחד תרגום

הלכה א

מנהג האר”י הקדוש ז”ל לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת  והיה קורא בספר תורה כשר, רק אם היה אונס גדול עד מאד היה קורא ביום השבת אחת התפילה קודם האכילה. ואחר הקריאת שנים מקרא ואחד תרגום היה טובל, כי היה אומר שאחרי קרא שנים מקרא ואחד תרגום יש יכולת לקבל את התוספת שבת וקודם קריאת שנים מקרא לא היה טובל. ואך במקרה של אונס  היה טובל קודם^[א].  וכתב בספר פרי עץ חיים מהחברים^[ב],  שצריך  לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כדי לעורר  קודם קבלת שבת.

הלכה ב

 וזמן קריאת שנים מקרא הוא אחרי חצות בערב שבת דהיינו משש שעות ולמעלה ולכל המאוחר  מתשע ומחצה, שהוא זמן מנחה קטנה,  שאז נפרד הקליפה מהקדושה ובסוד שנים מקרא ואחד תרגום אנו מפרידים  הקליפה מהקדושה ואחר כך בטבילה אנו משפיעים את הקדושת השבת ולזה יתפרדו כל פועלי און. שבת אותיות בשת, משום שצריך אדם להתבושש מקדושת השבת^[ג].

הלכה ג

מי שמשלים פרשיותיו עם הציבור, כלומר  בסדר הפרשיות של השבתות שכל ישראל קוראים בתורה בציבור, גם הוא באופן פרטי גם משלים בינו לבין עצמו את הפרשה שקוראים  הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואם עושה כן  מאריכין לו ימיו ושנותיו^[ד], ויש שגורסין משלימין ימיו ושנותיו^[ה],  והיינו משום שכנגד מה שכתוב בברכות נה. אמר רב יהודה, שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: ואחד מהם מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, כאן  שחז”ל ציווהו לקרוא וקורא הרי הוא בזה משלים שנותיו. ולפי גירסא אחת הוא גם מאריך  משום שזהו  סגולת התורה שהיא מאריכה ימיו של אדם. וכאן יש בו שלימות  של לימוד התורה של כלל ישראל ויש בו מעלה עצומה ונוראה בהצטרפותו לכלל ישראל להשלים בצורה מושלמת את התורה.

הלכה ד

והשל”ה מסכת שבת פרק תורה אור  הביא מהרמ”ק והתיקון המתתקן על ידי הקריאה שאדם קורא כשהצבור קוראים, נמצא מייחד הפרשה אשר לו, המלכות עם הספירות כולם שהם צבור. ולכך משלימין לו ימיו, שהם ששה קצוות, ימים ודאי יהיו שלמים, שעיקר שלמותם מצד המלכות המשלימם. וכמו שהוא משלים הימים העליונים בקשר המלכות עמהם, כך ימיו ממש משתלמין ממעשיו. ושנותיו, היינו בחינת שנה שהיא הבינה, ויש בחינות רבות וכולם שנים, ולכך משלים יומין עילאין ושנה כך משלימין לו ימיו ושנותיו.  

הלכה ה

 ולשון הטור^[ו] הוא שיש ליזהר להשלים הפרשה עם הציבור משום שאמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רבי יונה אמר רבי אמר לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור. משמע שיש בכאן אזהרה מיוחדת להשלים. ואם כופין על זה הסתפק בזה בשבט הלוי^[ז]. מכיון שהוא חלק ממצוות תלמוד תורה.

^[א] פרי עץ חיים  שער השבת פרק ג ע’ שפג

^[ב] פרי עץ חיים  ע’ שפג

^[ג] פרי עץ חיים ע’ שפג ע’  שפד

^[ד] ברכות ח.

^[ה] סדר רב עמרם גאון  שחרית של שבת, וכן באור זרוע  קריאת שמע סי’ יב

^[ו] סימן  רפה

^[ז] חלק ח סי’ מו