בסייד

Hebrew

הלכה לח

הרחיצה במים קרים   אינה בריאה וגם   הרי זה מצטער בשבת ומבטל בזה את מצות עונג שבת משום שהוא מצטער ואין להצטער בשבת, ולכן לא ירחץ רגליו במים קרים  אפילו בתקופת תמוז אלא במים פושרין, ובירושלמי^[1]  כתב שברחיצת  קרים יש בו נזק לגוף^[2].

הלכה לט

והטובל בשבת בשחרית נחשב לו כטבילת כהן גדול ביום הכפורים^[3] והיוצא מהטבילה בין בשבת בין בערב שבת יאמר פסוקי ישעיה נח יג יד אם תשיב משבת רגליך  ואפילו כשרוחץ פניו ידיו ורגליו  בערב שבת בחמין שהוא מצוה גדולה ועל פ”י סוד יאמר כן^[4]. וכשמנגב ידיו יאמר והיה הנשאר בציון כמוש”כ בספר אור הישר. ומי שלא יכול לטבול יכול לעשות טבילת ידיים לפי הסדר שכתוב בספר דרך ישרה^[5]

^[1] ביצה פ”א ה”ז.

^[2] כף החיים פלאג’י  שגם כתב שלא כתב זאת שבערב שבת יש לרחוץ בחמין אע”ג שהוא על דרך קבלה דבר גדול משום שאם לא יהיה לו יכול לבוא לידי קטטה ומריבות  וכעס ואם כך המה מי מריבה, ובמים קרים יבוא לידי חולין רגליים כמו שמשמע בירושלמי הנ”ל.

^[3] ילקוט ראובני  סדר בראשית אות שנג הובא בכף החיים פלאג’י סימן כח אות לא.

^[4] כף החיים פלאג’י  אות לא .

^[5] עמוד ז  (ד”ה סדר הנטילה וכוונתוהי וספר שפת אמת  דף קטוב ע”א.