בסייד

Hebrew

הלכה א

בספר פרי עץ חיים  לרבינו המהרח”ו בשם האר”י הקדוש, שהארבע בגדים לבנים הם כנגד שם הוי’ה יקוק ולכן צריך לכוון בהם וכשלובש את החלוק יכוון לשם קדוש זהריא”ל והוא מועיל מאוד לקדושה,  להמשיכו אל האדם, וכשילבש את הלבוש יכוון את השם אכתרי”א’ל^[1]. וטוב שלא ילבש שום בגד מבגדי שבת ביום חול^[2], ואפילו החלוק (שהוא על בשרו^[3])  מה שלובש בשבת  לא ילבש  ביום חול.

הלכה ב

וכתב מהרח”ו^[4] וקיבלתי בשם רבי כשם שאדם לובש בשבת כך לובש גם אחרי פטירתו תמיד, ואם לובש שחורים ילבש גם אחרי פטירתו בעולם העליון  שחורים, ולכן ראה חכם אחד בחלומו שלובש שחורים ואמר לו משום כי כך היה לבוש בשבת ונענש על זה שמפני זה לובש שחורים גם בעולם העליון. ולבישת הארבע בגדים לבנים הם בחינת אור המקיף מבחוץ.  והם סוד עולם הבריאה, שנזכר  בתיקונים  שלובש מלכא דעלמא בשבת בגדי עולם  הבריאה, וצריך שהלובן יהיה בחוץ ולכן לא ילבש את הבגד שחור מעל הלבן אלא למטה מן הלבן. והלבן יהיה בחוץ^[5].    זמן לבישת הבגדים הוא מיד אחרי טבילה במקוה בערב שבת^[6].

^[1] שער הכוונות  ח”ב  ע’ ל פע”ח  ע’ שפז ע’ שפח.

^[2]  שער הכוונות הנ”ל פע”ח ע’ שפז.

^[3] אמנם אז היו לובשים את החלוק הלבוש על בשרו כחולצה ועליה מלבוש, ובכ”ז כתוב שהאר”י היה לובש בחורף מתחת לחלוק בגד ארגמן.

^[4] פע”ח  ע’ שפח

^[5] כך מבואר בפע”ח ע’ שפח שנהג האר”י הקדוש ז”ל.  וכן בשער הכוונות הנ”ל.

^[6] שער  ח”ב הכוונות ע’ ל’