בסייד

Hebrew

הלכה א

עבר הירדן  לדעת הרמב”ם^[1] לא כבשוהו בזמן  בית שני עולי בבל ולכן אין חיובו אלא מדרבנן^[2],  ולכן אין איסור ספיחין על מקום זה, וכמו”כ על מקומות הקנויים לגויים אין לכו”ע אפילו קדושת שביעית מדרבנן. ובמקומות שיש קדושת שביעית יש גם ביעור.

הלכה ב

גם לדעת הרמב”ם יש הרבה עיירות שכבשום עולי בבל גם בעבר הירדן^[3],  ויש שסוברים שכל החלק המזרחי הקרוב של עבר הירדן כבשום עולי בבל^[4] ואותם מקומות גם הרמב”ם מודה שהחיוב שלהם הוא  מן התורה. ולא  קראום עבר הירדן כי הם חלק מארץ ישראל ממש^[5]  וספחום בבית שני^[6], ועבר הירדן קרו רק למה שלא נכבש ע”י עולי בבל. ובעבר שלא כבשום עולי בבל  החיוב הוא מדרבנן גם כאשר ארץ ישראל יהיה בה חיוב דאורייתא כגון אם יבואו רוב יושביה  עליה שיבוא רוב ישראל אחרי החורבן יהפך להיות  קדושה מן התורה ומ”מ קשה הדבר שיתקיים תנאי זה כיום משום שאין מכרים את היחוס וגם אין מתקיימת החלוקה הראשונה. ומשום זה החרמון והגולן שנמצאים בצפון ארץ ישראל הם בכלל עבר הירדן המזרחי. 

וכבשנת  תשכחו סמכו בשעת הצורך על לקיחת  ירקות בעבר הירדן  בשדות ישראל בעבר אשר לדרום כינרת, וכל זה אם יש עוד סיבות להקל אבל בלי זה יש לחשוש שאותו מקום כבשום עולי בבל שיש בהם את החומרות גם שלא לאכול את הספיחין. ומשום זה אי אפשר לקחת כיום ירקות מעבר הירדן משום שאין אנו בקיאין^[7].

הלכה א

גבולות עבר הירדן הם מתחילים בהרי החרמון לצד צפון  עד נחל ארנון לצד דרום כמוש”כ בפסו והם הב’ קצוות של כיבוש עבר הירדן. וגבול המזרח שלו אינו מבורר אבל ידוע שהוא כפול מהשטרח של רוחב ארץ ישראל והוא בעצם החלק המיושב של מדינת  ירדן.

הלכה ב

נחל ארנון ולמטה  לצד דרום  לא כבשו ישראל מעולם  ודעת הגר”א שנתפשטה נחלת ישראל לדרום בעבר הירדן עד כנגדסוף יום המלח אבל החלק הסמוך לים המלח ממש נחשב כמואבולכן המקום הסמום לים המלך עד העיר כרך אין בו חשש.

^[1] פרק ד הלכות שמטה ויובל הכ”ח

^[2] פ”ד הכ”ח.  

^[3] ירושלמי שביעית פ”ו ה”א מנו שם הרבה עיירות שכבשום עולי בבל גבי גניא דאשקלון.

^[4] תוס יבמות  טז (ד”ה עמון) ובתוס ב”ב נו (ד”ה הר שעיר) שארץ סחון ועוג נכללבכבללכבוש עולי בבל והביא על זה ממשה שביעית פ”ט מ”ב ועיי”ש בתירוץ שני בתוס’ שכבשו את כל עבר הירדן וכן הר”ש ידים פדמג ובשו”ת תשב”ץ ח”ג  קצח

^[5] ובמקומות אלו נוהגת  שביעית וספיחין.

^[6] ביאור ההלכה שמטה פ”ד הכח (ד”ה עבר הירדן)

^[7] והתקשו בדברי החזו”א שכבת בסדר השביעית  (סי’ כו) שמותר לקחת ירקות מעבר הירדן הרי אין אנו בקיאים איפה הוא המקומות שלא כבשום עולי בבל, ובשו”ת משנת יוסף סי’ כא העיר בזה הגרמ שטרנבוך שליט”א  שיש מקומות  שכבשום עולי בבל בעבר הירדן ובהם אי אפשר להקל.