וידר	3:10 AM (8 hours ago)
to me

בסייד

הלכה א

יש שני דרכים כדי שיעבור קדושת שביעית לפירות אחרים או לכסף אחר, אחד הוא המכירה שמקבל תמורת הפירות כסף עובר קדושת שביעית לכסף. והאפשרות השניה הוא לעשות חילול, דהיינו לומר שהוא מחלל את הדבר שקדוש בקדושת שביעית על דבר אחר,  ויש חילוק  בהם, שבדרך מקח גם אם מוכר את הפירות שגדלו בשנת השביעית וקבלו את הקדושה משום הגדולי שביעית שלהם, עובר קדושה לדמים שנמכרו בהם (למרות שנשאר קדושה על הפירות הראשונים) אבל אם יחלל את הפירות הראשונים, אין חילול  מועיל, ולא יעבור קדושה לפירות שחיללו בהם את הפירות הראשונים כי  חילול הוא רק ע”י מה שמוציאים את הקדושה מהפירות לפירות אחרים ואת הפירות הראשונים אי אפשר להוציא ולכן כל מה ששייך שיעבור קדושה לפירות אחרים הוא רק ע”י דרך מקח^[1].

הלכה ב

החילול  דרך מקח, הוא ע”י מה שהקונה  עושה מעשה  קנין   בשביל המעות שנתן  למוכר אבל אם לא נתן רק ייחד לתת אותם למוכר, הכסף הזה אינו קדוש קדושת שביעית. משום שבשעת מעשה הקנין היה זה בהקפה, ולא חל קנין על המעות הללו רק התחייבות לתת מעות וכיון שכן אינו חל קדושת הפירות על המעות^[2], אבל אם נתן את הכסף ואחר כך קנה בזה יחול קדושה על המעות הללו שנתן למוכר, ואם נתן את המעות למוכר  בקנין שיהיה שלו ואחר כך קנה במשיכה לא יחול, והחזו”א^[3] כתב שבאם מוכר מקנה מיד ושילם אחר כך דעתו של המוכר שישאר ברשותו עד שיתן לו את הכסף ובזה אפילו אם עשה קנין  לא חל הקנין עד שיתן את המעות וחל קדושת השביעית על המעות^[4].

^[1] רמב”ם  פ”ו ה”ח.

^[2] דרך אמונה ס”ק נה ובביאור ההלכה הביא מדברי הירושלמישביעית פ”ח ה”ז  שמפורש כן שאפילו  יש לו ביד השניה את הכסף מ”מ כיון שקנה עוד קודם שנתן אינו חל עליה קדושת שביעית.

^[3] סימן י ס”ק יג (ד”ה מש”כ מעשרות)

^[4] כמוש”כ בנתיה”מ צא סק”ט