בסייד

Hebrew

הלכה א

גוי ששמר על שדהו וגידל בו פירות, הסתפק הרמב”ן אם הוא נאסר לפי הדעות הסוברות שהוא אסור, והחזו”א^[1] התקשה בזה  והראשונים כבתו במפורש שהמשומר של גוי הרי הוא מותר לכו”ע,  וגוי שלקח מישראל פירות משומרים ודאי שהם אסורים.   ובדרך אמונה^[2] כתב שהפירות שנשמרו מגוי הם מותרים.

הלכה ב

מ”מ מותר לו  לשמור על הפירות  כאשר חושש מגויים שיקחו את הפירות^[3]  ואפילו אם חושש שישברו את העצים וישחיתו את מה שאין לו קדושת שביעית יכול לשמור ולתת מודעה שהפירות הם הפקר וכדי להכנס יש מפתח במקום פלוני שאפשר לקחת משם. ובזה איננו נחשב כשמור.

^[1] סימן ד סק”ד

^[2] פ”ד ס”ק קפד

^[3] חזו”א יד ד