בסייד

Hebrew

הלכה לב

מה דין של  מי שלא התפלל מנחה והגיע כבר השקיעה, האם יכול עכשיו להתפלל מנחה או לא, המ”ב בימות החול כתב להקל שאפשר להתפלל מנחה עד כרבע שעה  אחרי השקיעה^[1], ובדיוק הוא שלש עשרה וחצי דקות. אבל כל זה מדובר כאשר הוא בימות החול אבל בשבת מכיון שמזמן של  בין השמשות צריכים לקבל שבת ואחר קבלת שבת הרי כבר אינו יכול להתפלל מנחה אי אפשר להסתמך על דברי המ”ב הללו, אמנם החזו”א התיר להתפלל  כל זמן שלא קיבל להדיא את השבת אמנם בשבט הלוי^[2]   תמה בזה על מנהגם שהרי יש מצוה לקבל שבת.

הלכה לג

אם קיבל על עצמו שבת כבר אינו יכול להתפלל מנחה  ואף אם אמר מזמור שיר ליום השבת הרי זה כמו קבלה מפורשת^[3] אבל  דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שיכול להשאל אצל חכם על  קבלה זו^[4] אבל לעשות מלאכה אין לעשות כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים.

סימן כב – דינים של סמוך לחשיכה +

הלכה א

כשיהיה סמוך לחשיכה  קודם בין השמשות וקודם זמן שיהיה יכול לעשות תוספת שבת^[5], ישאל לאנשי ביתו  בלשון רכה   עשרתם ערבתם והפרשת חלה ויאמר להם הדליקו את הנר, בומקום שאין מעשרין אין צריך לומר להם עשרתם^[6].

הלכה ב

יש דוקא לאחר לומר דבר זה משום שאם יאמר מוקדם יאמרו שיש עוד זמן רב לעשות את הדברים הללו ולכן צריך לומר להם זאת דוקא בשעה מאוחרת שקרובה לחשיכה. ולא  יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שאדרבה מתוך היראה הם מחללים שבת  ומאכילים לאדם דבר האסור לו ובאין לידי כמה עבירות^[7].

^[1] רלג סקי”ד ובשעה”צ  ס”ק כא דגם לדעת הגר”א אפשר להקל כדברי רבי יוסי

^[2]  ח”י סי’ נ תמה על אותם המתפללים אחרי השקיעה  הרי יש מצת עשה לקבל את השבת.

^[3] מ”ב קח ס”ק כה שאינו יכול להתפלל כבר מנחה.

^[4] שבות יצחק  סי’ יז

^[5] מ”ב רס סק”ט 

^[6] סימן רס סעיף ב  בשו”ע והרמ”א.

^[7] מ”ב סק”י