בסייד

Hebrew

הלכה ג

יסדר את שולחנו  ויציע את המטות  כבר קודם השבת  כדי שימצאנו  ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת^[1] ויהיה שלחנו ערוך כל השבת ולא רק בערב שבת^[2].

הלכה ד

ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת השבת, כלומר גם כאשר כבר לבש את הבגדים  בערב שבת הדרך הוא להוריד את ההתעטפות שלו אלא רק נשאר בחולצה אבל כאשר  נכנסת השבת יש לחזור וללבוש את בגדיו הנאים   כמקבל את המלך וכיוצא לקרת חתן וכלה שרבי חנינא היה מתעטף ועומד בשעה שמחשיך ונכנסת השבת  ואומר בואו נצא לקראת השבת מלכתא^[3] רבי ינאי אומר בואי כלה בואי כלה, ולכן יש להקפיד על זה שבשעת השקיעה לא יהיה עדיין ללא חליפה וכובע ומלבושיו המכובדים, אלא כבר מיד קודם השקיעה יהיה לבוש את מלבושיו המכובדים כדי שיהיה מקבל את שבת מלכתא בצורה מכובדת. אמנם לבישת הבגדי שבת הם  מיד אחרי שרחץ אבל  שיהיה בפועל לבוש בכל הבגדים החשובים שלו יש להקפיד ע”ז קודם החשיכה^[4].

הלכה ה

יש להזהר שלא יצא סמך לחשכה במחטו בידו ולא בקולמסו שמא ישכח ויצא אבל מתר לצאת בתפילין סמוךל לחשיכה לפי שאינו שוכחן^[5].

הלכה ו

 מצוה למשמש בכליו בערב שבת סמוך לחשיכה שלא יהיה בהם דבר שאסור לצאת בו בשבת^[6],  ויש חילוק בין אם הוא ממש סמוך לשקיעה בזה אינו רק מצוה אלא הוא חיוב גמור אבל אם הוא אינו ממש סמוך  לשקיעה בזה כבר מיד מצוה למשמש בכליו ולהסיק משם את כל הדברים שאסור ללכת עמהם בשבת^[7].

הלכה ז

מתי הוא הזמן שנחשב סמוך לחשיכה שיש עליו  מצוה למשמש כתב הביאור הלכה בשם הפמ”ג שהו חצי שעה קודם בין השמשות ובירושלמי כתוב שהוא חצי שעה סמוך למנחה קטנה, אבל הפוסקים לא הביאו את דבריו עכ”פ הנכון להחמיר כדברי הפמ”ג שהוא חצי שעה קודם בין השמשות^[8]. ויש לזרז על זה כיון שרבים נכשלים בזה.

^[1]  שו”ע רסב סעיף א

^[2] רמ”א שם.

^[3] רסב סעיף  ג וכן המשך הדברים מבואר שם מתוך דברי שו”ע .

^[4] רמ”א שם שכבוד השבת שילבד מיד בגדי שבת משעה שרחץ  ולכן כתב שירחץ את עצמו סמוך לערב ונראה שכוונתו הוה שהדרך היה שאם אינו סמוך לא היה לובש בגדי שבת אבל אם רוחץ מיד ולובש בגדי שבת  אבל אינו לבוש בכל הבגדים כמו שנוהג היום זהו לכתחילה רק שקודם החשיכה יש לחזור וללבוש את כל בגדי שבת כדי שיהיה מוכן כמקבל פני המלך.

^[5] שו”ע רנב סעיף ו.

^[6] רנב סעיף  ז

^[7] ביאור הלכה שם  (ד”ה מצוה)

^[8] ביאור הלכה (ד”ה סמוך לחשיכה)צ\