`בסייד

Hebrew

הלכה יב

לעשות מלאכה בערב פסח ע”י גוי, בשו”ע יש מי שאוסר ויש מי שמתיר וכתב הרמ”א  שהמנהג הוא להתיר, וההיתר הוא אפילו אם הוא עושה בביתו של הישראל, והטעם בזה משום שלא החמירו  לאסור אמירה לגוי בערב פסח^[1].

הלכה יג

להתעסק בסחורה אחרי חצות כגון חנויות וכיו”ב, ולא לעשות מלאכה,  בספר בית דוד מתיר, אבל בשיירי כנה”ג המנהג שלא לעסוק בסחורה אחרי חצת ובפרקמטיא ובכ”ז אין קונסים את מי שהתעסק בסחורה אחרי חצות באקראי או בצנעא  ובספר זכור לאברהם כתב שהנהיג בעירו לסגור את החנויות בחצות וכן שמע שהמנהג בסופיא^[2].

הלכה יד

פועל שאין לו מה לאכול מותר לעשות מלאכה להשכר בו שהרי לא עדיף מחוה”מ שהוא  נקרא מקרא קדש ומותר כשאין לו מה לאכול ומ”מ צריך לעשות את המלאכה בצניערא כיון שהרואה לא ודע שהפועל עני ויחשוב שהוא עובר על דברי  חכמם ואם אינו יכול לעשות בצינעא מותר לעשות בפרהסיא כיון שאין לו מה לאכול כלל^[3].

^[1] לא מבעיא אם נאמר שהאיסור בזה כדי שיוכל להכין צרכי החג, או כמוש”כ רש”י משום שהוא עסוק בבעור חמץ וכו’ שאין שייך לומר שיהיה אסור משום שאין האיסור עצם המלאכה אלא מה שנתבטל ממנו האפשרות להכין צרכי החג, אלא גם אם נאמר כדברי הירושלמי דסבר דהוא משום שהוא יום טוב דהוה יום הבאת הקרבן, מ”מ אינו יום טוב     אלא משום ‘כבוד היום’   ודין לכבד את היום שייך לגברא  עצמו ולא שייך לאסור את האמירה לגוי, ולדעה ראשונה שנראה שפסק כוותיה המחבר, סובר שהוא ממש כמו חוה”מ. עיין בב”י  מש”כ בטעמי המחלוקת.

^[2] כף החיים תסח אות ד

^[3] מ”ב תקמב סק”ז.