Rav Chaim Vidor – March 15 -Shabbat Halachas-Hebrew
March 15, 2023
Rav Chaim Vidor – March 20 – Pesach (Passover) Halachas-Hebrew
March 20, 2023
Rav Chaim Vidor – March 15 -Shabbat Halachas-Hebrew
March 15, 2023
Rav Chaim Vidor – March 20 – Pesach (Passover) Halachas-Hebrew
March 20, 2023

Rav Chaim Vidor – March 16 – Pesach (Passover) Halachas-Hebrew

וידרThu, Mar 16, 3:00 AM (4 days ago)
to me

Hebrew

הלכה ז

המלאכות האסורות  בערב פסח אחר חצות, אם הוא משתכר אסור אפילו מלאכות שאינם גמורות[1],  אם הוא בחינם מלאכות גמורות אסורות אבל במלאכות שאינן גמורות מותרת. מהי מלאכה שאינה גמורה, כאשר הוא תיקון  כלים כלי ישן שנתקלקל קצת  או בגדיו שנקרעו קצת רשאין לתקן ולתפרם לצורך יום טוב ואף לצורך חביריו אם הוא בחינם כיון שאינה מלאכה גמורה[2]. ואפילו אם המלאכה שאינה גמורה הוה מלאכת אומן גם מותר[3] ואם הוא בשכר אפילו מעשה הדיווט לצורך המועד אור ועיי”ש שכתב שלפימש”כ הנוב”י שבחוה”מ מותר כ”ש שיש להקל בערב פסח. אבל מלאכה גמורה אסור אפילו בחינם כגון כיבוס הוה מלאכה גמורה אבל לתת לכובסת גויה מותר לתת, כמו”כ הפעלת מכונת כביסה אינה מלאכה גמורה ומותרת אפילו אחרי חצות[4]. כאשר הוא בחינם. וגיהוץ בגדים הוה מלאכה שאינה גמורה[5].

הלכה ח

לכתוב חדושי תורה תוך כדי לימודו  מותר, ואפיל אם נאמר שהוא מלאכה גמורה מכיון שהוא עושה זאת דרך לימודו לעצמו כותב אינה נראית מלאכה גמורה שבודאי אינו מתכוין לכתיבה גמורה  והוה ליה כמו  תקון בעלמא שהתירו לצורך המועד אבל  לאחרים אפילו בחינם אסור[6].  שהרי באמת הוה מלאכה גמורה אלא רק משום שהוא תוך כדי לימוד אינו נחשב אבל אם עושה לאחרים אינו נחשב כתוך כדי לימוד   וממילא אסור. ונפ”מ רבה בזה  שאם כותב בשביל אחרים, שעושה גם תוך כדי לימוד, ולפי”ז גם כאשר כותב בחוה”מ כאשר הוה מלאכה גמורה הרי זה אסור.

הלכה ט

 כל מידי שאינו מלאכה גמורה בחוה”מ ומותר  בה, ודאי שמותר גם בערב פסח משום שהגדר של האיסור לא יותר מאשר חוה”מ. ולפי”ז כשמקילים בחוה”מ בכתב שלנו שאינו מעשה אומן ה”נ שרי בערב פסח, וה”נ כל הכתבים שאינו עושה אותם יפה כל כך הרי זה מעשה הדיוט[7].  ובחוה”מ נהגו    להחמיר אפילו בכתיבה שלנו ובמ”ב שהמחמיר יחמיר לעצמו ונוהגין לשנות קצת לעשות שורה עליונה עקומה אבל בדבר האבד ודאי שאין צריך לשנות כלל[8], ובדברי תורה בשו”ע כתוב שאם שמע דבר חידוש מותר לכתבו  וכן מותר להעתיקה  מפני שחשוב דבר האבד[9]. ובמ”ב[10] שהדבר מצוי  שאדם שוכח מה שחדש כבר ואינו יכל לחדשו אחר כך ואפילו בלוא ועם שכחה כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש  בה כפי יכלתו אין שייך לומר שימתין עד אחרי יום טוב ואז יכתוב החידוש שאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר שהיינו שיחדש חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים  שלמד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שחדש וזה יבטלנו מלימודו ואין לך דבר האבד מזה והעידו על הב”ח שכתב חבוריו בחוה”מ ומ”מ יזהר שכתיבה החידושים לא יהיה כתב אשורית אלא כתב רגיל. וכ”ש שיהיה הדין כן בערב פסח. ואם הוא עורך ספרים. אע”ג שמקבל על זה דמים אם מתבררים לו עי”ז דברי תורה הרי זה דבר האבד מצד הדברי תורה. ובודאי כוונתו גם לעצמו רק מכוון עצמו ללמוד שמבקשים ממנו ויש בזה היתר של דברי תורה. אמנם אם כבר כתוב והוא רק מתקן ומסדר, ואין בזה תוספת רק תיקוני דברים דעת החיי אדם[11]  שאסור לעשות זאת במועד ולדבריו גם בערב פסח אסור. וכן עריכת מפתחות או הגהה. אבל אם כותב כדי שע”י הכתיבה  יתעורר לו יותר בשעת הכתיבה  נחשב הוא כדבר האבד ומותר לכתוב[12].

הלכה י

הסתפרות  נחשבת כמלאכה גמורה, ולכן אסור להסתפר ע”י אחר משום שהוא מכשילו באיסור,  אבל להסתפר ע”י גוי  הסכימו הרבה אחרונים שמותר אפילו שמטה ראשו לצד המספר, ומסייע קצת, אבל ע”י ישראל אסור ואפילו בחינם[13]. נטילת צפרנים,  אם שכח ליטול אותם קודם חצות יש להקל אפילו ע”י עצמו  או ע”י אחר בחינם, ואע”ג שלענין חוה”מ נחלקו הפוסקים אם נטילת צפרנים יש איסור אבל בערב פסח יש להקל משום שהוא קל מחוה”מ[14].  

הלכה יא

להסתפר ע”י עצמו דעת המהר”י מינץ שמותר שלא נאמר איסור אלא כשמסתפר ע”י אחרים[15]  אמנם בשו”ע הגר”ז תסח סעיף ד כתב שאפילו לספר את עצמו גם אסירא. וכן סובר הגרש וואזנר זצ”ל.


[1] תסח סעיף ב ובמ”ב סק”ג  ובס”ק ז.

[2] מ”ב סק”ח

[3] סק”ח בשם הגר”ז

[4] הגריש”א זצ”ל התיר כאשר התחיל בהפעלת המכונה קודם חצות וממשיכה המכונה לעבוד אחרי חצות, קונטרס דיני פסח . אמנם בפשטות ההיתר שייך גם  בהפעלה עצמה משום שאינה מלאכה גמורה. שאין בה מעשה גמור של מלאכה אלא הוה כתיקון בלבד ואינו מלאכה ארוכה במכונת כביסה שבזמנינו.

[5] בשם החזו”א אמרי ישר ע’ צט.

[6] תסח סק”י

[7] סימן תקמה  סעיף א.

[8]  סימן תקמה ס”ק לה.

[9]  תקמה סעיף  ט.

[10] ס”ק מז

[11] כלל קיא סו.

[12] בשם החזו”א.

[13] מ”ב תסח סק”ה.

[14] מ”ב סק”ה ובשעה”צ סק”ז

[15] יו”ד שצט סעיף ג ובש”ך שם סקי”ב 

Comments are closed.