בסייד

Hebrew

הלכה כא

תקנת עזרא^[1] שתהיה האשה משכמת לאפות כל יום, וטעם התקנה הוא כדי שתהיה הפת מצויה לעניים, אמנם התקנה היתה לא לאפות אלא שאם אופה תשכים ותאפה בבקר כדי שתהיה הפת מצויה מיד בתחילת היום, אבל אשה שאינה רגילה לאפות אינה חייבת לאפות בתחילת היום, וכל זה הוא על כל יום, אמנם בירושלמי מגילה^[2]  שתקן עזרא שיהיו אופין בערב שבת פת בערבי שבתות, כדי שתהא הפרוסה מצויה לעני^[3]. והד”מ^[4] פירש^[5] שתהיה משכמת ואופה בערב שבת, ומ”מ זהו רק אם נוהגת לאפות בערב שבת אבל אם אינה נוהגת אינה חייבת להשכים ולאפות. וטעם מה שנקטו שם בערב שבת משמע שיש בזה מצוה במה שאופים בערב שבת משום כבוד השבת^[6].

הלכה כב

יש מפרשים^[7]  את התקנה שכתוב בירושלמי שתשכים בערב שבת לאפות, הוא כדי לאפות לכל השבוע, שתהיה משכמת לאפות בערב שבת לכל השבוע  וכך תהיה הפת מצויה לעניים לכל ימי השבוע, ומה שצריך לעשות בערב שבת כדי שבשבת יהיה פת הרבה.  

הלכה כג

יסדר את שולחנו  ויציע את המטות  ויתקן כל ענייני הבית  כדי שימצאנו  ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת ושלחנו יהיה ערוך כל יום השבת^[8] ומכוסה עד אחרי הבדלה^[9]. ויש לכסות  את השולחנות שהוא בחדר שהוא אוכל שם,  והמהרש”ל היה לו שני מפות על השולחן כדי שלא יתגלה כאשר מנערים את המפה , ובזמנינו  שיש מפות ניילון אין צורך להקפיד על זה אם לא שנוהג לנער את המפה עצמה. כי יש ענין שלא יתגלה אפילו רגע השולחן מהמפה,   ואפשר שראוי לכסות גם בשאר החדרים^[10].

הלכה כד

כתב בשיירי כנסת הגדולה^[11] שהנכון שיתקן כל עניני הבית סמוך לערב ולא מבקר יום שישי, והעיקר לתקן את הכל ביום שישי מפלג המנחה ומעלה לכבוד שבת^[12], אבל ידוע בשם החפץ חיים שכמה שיותר מוקדם  הרי זה משובח, וכן היו גדולים שהיו  מקדימים לסדר לכבוד שבת את השולחן  מפה  והנרות.

^[1] ב”ק פב. ושם איתא גם את שאר התקנות.

^[2] פ”ד ה”א

^[3] עיי”ש עוד שכתב  הירושלמי עוד  שתיקן עזרא שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה, הרי שכתב שהוא בליל שבת ובש”ס בבלי כתוב בערב שבת, ולעיל הבאנו מנהגים בזה והדבר תלוי בגירסת הירושלמי והבבלי.

^[4] תרג סק”א

^[5] למרות שבירושלמי לא מוזכר  שתהיה ‘משכמת’ אלא שלאפות בערב שבת, ואם נגרוס כגירסא זו אם כן יש תקנה לאפות בערב שבת, ולא מצינו שיש ‘חיוב’ לאפות, אבל אם גרסינן שתהיה משכמת, מיושב כי אין חיוב לאפות אבל כשאופה יש לה להשכים, ויש גירסא בירושלמי מפורש שתהיה משכמת בערב שבת באגודה  ב”ק פרק מרובה אות קב, וגרס זאת גם בבלי ולא רק בירושלמי.

^[6] עיי”ש בד”מ.

^[7] שיטמ”ק בשם רבינו יהונתן  ב”ק פב.

^[8] שו”ע רסב והרמ”א שם.

^[9] א”ר אות ג בשם האגודה.

^[10] ביאור הלכה שם (ד”ה יסדר שולחנו)

^[11] הובא בכף החיים  סק”כ  ובברכי יוסף.

^[12] בשם הברכי יוסף.