בסייד

Hebrew

הלכה ו

לכתחילה יש לקרוא את השנים מקרא ואחד תרגום קודם שיאכל ביום השבת, ולדעת האר”י כנ”ל יש לקרותה בערב שבת אחרי חצות קודם מנחה, אבל המחבר^[א] כתב שמצוה מן המובחר להשלים אותה קודם שיאכל ביום בשבת^[ב], וכך צוה רבי את בניו אל תאכלו לחם (סעודת בקר) עד שתגמרו את כל הפרשה^[ג],  ומ”מ לא יידחה את האכילה משום זה אחרי חצות^[ד], שכל הדין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום קודם סעודת בקר הוא רק מצוה בעלמא. ואינו מעכב. והדין של שש שעות הוא מדינא לאכול קודם שש שעות הראשונות של הבקר. ובאור זרוע^[ה] כתב שהטעם מה שיש לגמור קודם אכילה שמא מתוך האכילה ישכח להשלים את קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. ולכתחילה אם לא קרא קריאת שמע ישכים  בבקר ויקרא קודם שהולך לבית הכנסת^[ו].

הלכה ז

אין לקרוא מקרא בלילה^[ז], ולכן לא יקרא שנים מקרא ואחד תרגום בלילה, אבל בליל שישי ובליל שבת מותר לקרוא מקרא^[ח],למרות שלפי המקובלים  מוזהרים לא לקרוא מקרא בלילה, אבל בליל שישי או בליל שבת אין אזהרה זו, והמ”ב בשעה”צ^[ט] כתב שבפמ”ג משמע שאפשר לקרוא בלילה וכתב השעה”צ שנראה שגם לפי המחמירין בזה איו  זה איסור אלא רק לכתחלה יותר טוב לקרוא מקרא ביום.  אבל משמעות דברי המקובלים שהוא אזהרה, ומ”מ בליל שישי או בליל שבת וכן  בליל יום טוב מותר, בליל הושענא רבה גם מותר^[י]. ומ”מ האיסור לדעת האר”י הוא אפילו קריאת פרשת קרבנות קודם עלות השחר^[יא],  וגם באמירת תהילים  לצורך חולה נחלקו הדעות^[יב], ובאשל אברהם^[יג] כתב שתהילים יכול לומר בלילה. ובבין השמשות מקילים בזה^[יד].  ומ”מ אם אינו יודע רק לקרוא מקרא ודאי שלא יתבטל מלימוד תורה ויקרא אפילו מקרא בלילה^[טו].

הלכה ח

אם קורא מתחילת השבוע ומסיים בערב שבת, הרי זה מצוה מן המובחר^[טז] וכך נהג הגר”א שהיתה הנהגתו שתכף אחר תפלה בל יום לקרוא מקצת מהסדר של הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת^[יז].  ויכול לסדר לעצמו לקרוא כל יום  לפי סדר הקרואים יום ראשון עד שני וכן יום שני  עד שלישי^[יח], אע”ג שאינו מסיים בפרשה סתומה או פתוחה. ומנהג החזו”א^[יט] לקרוא כל יום קצת מהפרשה והיה משאיר פרשה אחת לקרואה בשבת לאחר התפלה בבקר ונהג כדי שיהיה משלים פרשיותיו עם הציבור היינו לאחר שהציבור סיים לקרוא בתורה. 

^[א] רפה סעיף ד

^[ב] יש מן האחרונים שדחו וכתבו שגם המחבר מודה שהמצוה מן המובחר הוא בערב שבת רק לאפוקי שלא יקרא אחר כך. כך הובא בשעה”צ רפה סקי”ג.

^[ג] חופת אליהו רבה  הובא במ”ב  סימן רפה סק”ט

^[ד] מ”ב סק”ט

^[ה] ח”א סי’ יב הלכות קריאת שמע והובא בביאור הלכה  (ד”ה ישלים)

^[ו] כתב כן המ”ב בשם האור זרוע. וצ”ע למה לא יקרא בלילה ולמה צריך להשכים. ואפשר שאיירי שאי אפשר לקרוא בלילה. אבל ודאי שמותר לקרוא בליל שבת שנים מקרא ואחד תרגום.

^[ז] בה”ט  רלח סק”ב. והובא בשעה”צ  סק”א  

^[ח] יסוד ושורש העבודה שורש שער שישי פ”ב   וכן הוא בבן איש חי  שנה א פ’ פקודי אות ז והכף חיים סי רלז סק”ט ובדעת תורה ס”ב

^[ט] רלח סק”א

^[י] שהרי כן כתב בשער הכוונות ענין סוכה דרוש ו. והרי הכל נובע מהמקובלים ואם התיר בליל הושענא רבה חזינן שמותר, ומ”מ בשאר הלילות של חוה”מ אין ראיה שיהיה מותר. ובסידור בית יעקב עורר שהרי אין קוראין מקרא בלילה אבל כתב שכופף ראשו למנהג שכבר הוקבע.

^[יא] כ”כ בברכי יוסף סימן א סקי”ג אמנם המ”ב סימן א סקי”ז  בשם הפמ”ג  שמותר לקרוא אם אין לו פנאי, וכל זה המ”ב לשיטתו שאין בזה איסור. אבל לדעת המקובלים אין הבדל.

^[יב] בשו”ת רב פעלים ח”ב סי’ ב כתב שאין לומר אבל כף החיים סימן א כתב שהמנהג לומר אחרי חצות משום שהם שירות והדאות וכתיב חצות לילה אקום להדוות לך וכ”כ בשו”ת אור לציון  (ח”ב פמ”ו תשובה ס”ד) שקודם חצות לא יאמר אפילו על חולה אא”כ אומרים בציבור ואחרי  חצות מותר בכל אופן.

^[יג] סימן רלח סעיף א

^[יד] בשו”ת שבט הקהתי  ח”ו סי’ קמא העיד שהאדמור מבעלז זצוק”ל היה אומר תהילים בבין השמשות עד צאת הכוכבים. ומשמע שהחמיר באמירת תהילים בלילה אבל בין השמשות היקל.

^[טו] בן איש חי שנה א פ’ פקודי.

^[טז] מ”ב סק”ח  בשם מטה יהודה  שכן מוכח בבית יוסף.

^[יז] הובא במ”ב  סק”ח וממעשה רב סימן נ”ט. ובפשטות נראה שהיה בזה את כל העניינים שכתב האר”י בשביל לקבל תוספת שבת משום שמסיים בערב שבת. וזהו העיקר. ולפיכך אם רוצה לנהוג את מנהגי האר”י  וקשה לו לסיים את הכל בערב שבת יעשה כמנהג הגר”א או שיקרא קודם ערב שבת וישארי פרשה אחת ויסיים אותה קודם מנחה אחרי חצות היום קודם הטבילה במקוה כמו שהובא לעיל ויש בזה את כל מעלות הקודש שכתב האר”י ז”ל.

^[יח] בשם הגרח”ק זצ”ל. 

^[יט] ספר ארחות רבינו  ח”א ע’ קכג