בסייד

Hebrew

 הלכה ו

במגיד מישרים^[1] אמר המגיד לבית יוסף, שלא יקצוץ צפרניים של ידים ורגליים ביום אחד, וכתב המ”א  והובא במ”ב^[2] לכן נכון הוא לקצוץ ביום חמישי את הרגלים ואת הידים ביום שישי, אמנם האר”י ^[3],   היה נוטל צפרי ידיו ורגליו ביום אחד ולכן כתב מהחזיק ברכה שאין לחוש לזה. אבל המ”ב בכ”ז כתב זאת שנכון שלא לקצוץ באותו יום, והשו”ע הרב^[4] כתב שיש בזה סכנה. ומ”מ נהגו הנשים לקצוץ צפרניים ביום אחד ושומר מצוה לא ידע דבר רע^[5].

הלכה ז

מה נקרא אותו יום, גם כאשר קוצץ בליל שישי וביום שישי נחשב שהוא יום אחד^[6], ואם אינו יכול לקצוץ קודם ביום חמישי או שלא  קצץ בדיעבד, יש לו לקצוץ באותו יום משום שומר מצוה לא ידע דבר רע. שהרי מצוה גדולה הוא לא להשאר עם צפרניים מגודלות בשבת. והגר”ח מבריסק זצ”ל היה נוהג לקצוץ צפרניים בכל עת שגדלו לא שנא איזה יום, משום חשש של חציצה בנטילת ידים. ובשל”ה הזהיר על זה שלא יהיה לו צפרניים מגודלות מפני חשש של חציצה^[7].  ומ”מ יש להקפיד מאוד עד כמה שאפשר לקצוץ בערב שבת כמוש”כ במדרש^[8]  פעם אחת נפטר רב אחד ונתראה לתלמיד בחלום שהיה  לו כתם על מצחו ואמר לו מפני שלא היה נזהר מלדבר בברכת אחת מעין שלש וכשהחזן אומר קדיש, ושלא היה נזהר לגלח צפורניו בערב שבת. ובכף החיים^[9] כתב שנראה שרק כאשר הם גבוהים למעלה מן הבשר יש להזהר אבל אם אינם גבוהים מעל הבשר ליכא עונש אם אינו נוטל בערב שבת.

הלכה ח

האר”י הקדוש לא היה מגלח ראשו אחרי שעת מנחה גדולה ואפילו בערב שבת היה מקפיד לעשות כן  בבקר קודם שעת מנחה גדולה, משום שמתעוררים אחרי חצות  דינים^[10], ויש שפירשו טעם משום שהוא זמן מנחה לא רצה להתפלל בזמן מנחה משום מנחה^[11]. ובזה תלוי אם אפשר להסתפר בלילה שאם משום לעורר את הדינים כ”ש שאין להסתפר בלילה. ובדברי הפוסקים לא הוזכר שאין להסתפר אחרי חצות.  ואם אין להסתפר בלילה כך אין לקצוץ צפרניו בלילה. אמנם בספרי פוסקי רבותינו חכמי ספרד, כתוב שעפ”י קבלה אין להסתפר בלילה כ”כ החיד”א ועוד^[12].

הלכה ט

כשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדר ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע וסימן לזה דבהג”א בשמאלו ובדאג”ה בימינו. ובשם האר”י כתבו שלא החמיר בזה ומ”מ כתב המ”א שיש להזהר לכתחלה^[13]. ובשו”ע הרב^[14] כתב שהוא קשה לשכחה אם לא יעשה כן, וכן גורם לקבור בנים ולעניות ר”ל, וכ”ה בברייתא שבמחזור ויטרי  שהוא קשה לשכחה, ובצפרני רגליים אין צריכים להקפיד^[15]. ויטול תחילה של יד שמאל  ואחר כך ימין^[16], ואפילו בשני צפרניים כסדרן יש סכנה^[17].

^[1]  משלי  פכ”ג  הובא במחזיק ברכה אות ד  

^[2] סק”ו

^[3] שער הכוונות  דרוש סדר שבת דרוש א בענין קבלת שבת.

^[4] סעיף ב

^[5] קצוה”ש סימן ע”ג.

^[6] אשל אברהם  להרב מבוטשאטש.

^[7] מסכת שבת  פ”ח, הובא בשערי תשובה סק”א, וכ”כ בשם שו”ת נחלת שבעה סי’ נז דמי שרגיל בערב שבת יש להתיר אפילו בערב שבת שחל בחוה”מ. 

^[8] הובא בא”ר אות ד .

^[9] רס אות טז ובזה מיושב  לשון הכל בו יש להזהר, ולעומת זאת לדעת ספר חסידים אין לגזוז צפרניים אם חל ר”ח דיש לומר שספר חסידים איירי רק במקום שאין הצפרניים גבוהים מעל הבשר.

^[10] לחם מן השמים שמיוחס למהר”י צמח  והובא בדברי יציב ליקוטים סי’ צט.

^[11] שו”ע מהרי קאמרנא סי’ רנא ה’

^[12] ובשו”ת יחוה דעת חלק ד סימן כ  הביא את דעתם,   הגאון רבי חיים פלאג’י בספר חיים לראש (דף ט’ ע”ב), שנודע ממה שכתבו גורי האר”י ז”ל, שאין להסתפר בלילה כי הוא זמן תגבורת הדינים. ואף ביום אחר חצות יש להזהר, ואפילו בערב שבת. ע”כ. וכן כתב בספרו כף החיים (סימן כ”ז אות י”ב), ובספרו מועד לכל חי (סימן ו’ אות ג’). ע”ש. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת ויקהל אות י”א) כתב, שאף על פי שמרן בשלחן ערוך /או”ח/ (סימן רל”ב) אסר להסתפר סמוך למנחה גדולה, מכל מקום יש להקל כשיש לספר שנים או שלש זוגות מספרים, כמו שכתב המגן אברהם שם. ואף על פי שהאליה רבה כתב שאין להקל בזה משום לא פלוג רבנן, נהגו העולם להקל בזה, ואפילו לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה, ויש להם על מה שיסמוכו, וכן פשט המנהג בבגדאד. ומכל מקום ירא שמים יחמיר על עצמו בכך, כי בלאו הכי על פי הסוד לא נכון להסתפר אחר חצות היום, אפילו התפלל מנחה. ע”כ (וראה עוד בבן איש חי שנה ב’ פרשת לך לך אות י”ד). והנה דברי המהרח”ו הנ”ל הם בספר שער המצות (פרשת קדושים, בד”ה וענין פאת הזקן). וכן כתב מהר”י צמח בספר נגיד ומצוה (דף כ”א ע”ב). וגם מרן החיד”א בספר ברכי יוסף (סימן רל”ב סק”ג) הביא דברי מהר”י צמח הנ”ל. אמנם הביא שם הרבה מהפוסקים שפירשו שהאר”י נהג כן משום  תפילת מנחה.

^[13] מ”ב ס”ק ח וכ”כ בשם המהר”ם שלא דקדק בזה.

^[14] סעיף ג.

^[15] בשם החזו”א ושכן מדוייק לשון ד”מ   רמ”א אות א.

^[16] בכלבו  סו”ס פז הובא בא”ר אות ו .

^[17] א”ר סק”ו  בשם ספר שבילי אמונה.