בסייד

Jan 2, 2023

וידר	2:39 AM (12 hours ago)
to me

הלכה טו

הנוטל צפורניו הרי זה צריך ליטול ידיו^[1],  ואפילו  לא קצץ אלא צפורן אחת^[2], ומי שלא נוטל  אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו ת”ח יוצא מדעתו,  ופירש הא”ר^[3] שמתלבש בו רוח שטות  וע”י זה יכול לבוא אחר כך לעבירה  שאין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות. כמו”כ המספר את ראשו  יש ליטול ידיו  כמו נוטל צפרניו, ואם לא נטל ידיו מפחד שלשה ימים  והנוטל צפורניו ולא  נטל ידיו מפחד יום אחד ואינו יודע מה מפחד^[4].

הלכה טז

הנטילה צריכה שתהיה רק במים^[5],  ושאר מיני משקים אינם מועילים רק בדברים שהם משום נקיון^[6],  וכן שאר דברים המנקים כגון חול או בגד נקי וכיו”ב, אע”ג שבדברים שהם משום נקיון מועיל שאר דברים, אבל בנטילת צפורניים הוא משום רוח טומאה ששורה על  ידיו כשנוטל צפורנים, ולכן גם צריך למהר ליטול תכף, ולא יתעכב^[7], אבל מים חמים או פושרים אפשר ליטול  אע”ג שאין מעבירים את הזוהמא^[8] בנטילת ידים מפני הרוח רעה  מועיל, והנטילה תהיה עד הפרק או עכ”פ עד סוף קשרי אצבעותיו.  אבל אין צריך שיהיה שלש פעמים.

הלכה יז

טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים שהם מעכבים בנטילת ידים לסעודה מלבד הדברים שהם רק לכתחילה בנטילת ידים לסעודה^[9], שזה לא צריכים בכלל להקפיד, אבל שיהיה כלי וכח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת ידים לסעודה כגון  שיהיה בו שיעור רביעית^[10] יש להקפיד בנטילת ידים של בוקר,  אבל איננו מעכב אם אין לו את  כל הדברים המעכבים^[11]. כמו”כ לא יטול ממי שלא נטל ידים שחרית, מפני שכתוב והזה הטהור על הטמא^[12], וזה דוקא בטומאה^[13] אבל לא בענין של אכילה^[14],  בפשטות הוא   הדין הנוטל צפרניו יקפיד בכל הנ”ל לכתחילה^[15].

הלכה יח

מי שנטלו לו אחרים את צפרניו, גם צריך ליטול ידים משום  שכל שנקצצו לו צפורני ידיו חלה עליו רוח טומאה, וזה שעשה את המעשה אינו צריך ליטול ידיו משום שעשה לאחרים ולא לעצמו^[16],  והוא הדין מי שמסתפר יש לו ליטול ידיו אף שהוא בעצמו לא עשה זאת אלא אחרים עשו לו מכיון שהרוח טומאה חלה ע”י מה שנגזזו שערותיו ולא ע”י מה שהוא עשה את מעשה הסתפרות^[17].

הלכה יט

יש ליטול דוקא ידים ולא יטבול כי שמא להעביר רוח טומאה צריך דוקא עירוי ולא מועיל  שודחף ידיו בתוך הכלי ואפילו בתוך נהר, וספק יש בדבר אמנם הארצות החיים ולבושי שרד פסקו שבנהג ואפילו בשלג ומי מקוה מועיל להעביר רוח רעה, ואפילו אם אין בהם ארבעים סאה^[18].

הלכה כ

נטילת ידים מפני רוח רעה אינה צריכה ניגוב, ואע”ג שנטילת ידים למים אחרונים   י”א דצריכה ניגוב^[19] אבל לענין רוח רעה לא הוזכר שצריך ניגוב. ולא צריך ניגוב^[20]. והרוח רעה מסתלקת מיד עם הנטילה ולכן גם יברך על נטילת ידים קודם שינגב ולא אחרי הניגוב^[21].

---

^[1] שו”ע או”ח סי’ ד סעיף יח

^[2] כף החיים  אות סח בשם כסא אליהו והרשבץ וכ”כ פתחי עולם אות לב בשם ארצות החיים. וה”ה במי שמגלח ומשאיר שערות על ראשו שצריך נטילת ידים.

^[3] הובא במ”ב ס”ק מז.

^[4] שו”ע או”ח ד סעיף יט

^[5] ובשערי תשובה סקי”ט הביא את דברי הלחם יהודה שכל זה רק כאשר יש לו מים מזומנים ואם אין לו שאר מידי דמנקי מועיל אמנם המ”ב לא הביא את דבריו ומשמע שסובר שאין מועיל, ולכן אם אין לו מים אין שום ענין להשתמש עם מידי דמנקי משום שכל ההלכה בזה הוה משום רוח רעה ולא משום נקיון.

^[6] כמו לענין מים אחרונים סימן קפא סעיף ט.

^[7] מ”ב ס”ק לח

^[8] כמוש”כ סימן קפא סעיף  ג לענין מים אחרונים.

^[9] ביאור הלכה (ד”ה טוב)

^[10] ביאור הלכה (ד”ה ושאר הדברים).

^[11] שו”ע או”ח סימן  ד סעיף  ז.

^[12] שו”ע או”ח סי’ ד סעיף יא.

^[13] ובפשטות כל מה  שהצריכו חז”ל  לנטילת ידים מפני רוח רעה היינו הטומאה כמו טומאה של נטילת ידים שחרית אם כי יש הבדל בחומרא שבין נטילת ידים שחרית. ולא מוזכר רק לענין כמה פעמים אבל איזה מעשה נטילה לא הוזכר שיש חילוק בין נטילת ידים שחרית לבין שאר נטילות.

^[14] מ”ב ס”ק כד.

^[15]  וכן הביא הא”ר בשם הרמ”א  ורק בשם המקור חיים כתב, שאין צריך ג פעמים, משמע שרק לענין זה אבל לא שאר הדברים, והמ”ב ס”ק כד כתב שנטילת ידים מן הטמאה אינו מועיל רק לענין שחרית אבל לאכילה מותר משמע שרק לאכילה אבל שאר הדברים שהם משום רוח רעה לא יועיל ולכן אם יקצוץ צפרניים וקודם שיטול ידים לעצמו יטול ידים  לחבירו לא יועיל ויש לו ליטול ידים ואחר כך יטול ידיו לאחרים. אמנם מלשון הא”ר סעיף יא בשם ספר סדר היום והובא בשל”ה וכנסת הגדולה, בשאר היום ‘בנטילות אחרות’ אין להקפיד והמקפיד אינו אלא מן המתמיהים. משמע בפשטות כל הנטילות וצ”ע.

^[16] כף החיים אות צ”ב ובאות  סח.

^[17] כף החיים  אות צ”ב עיש שדחה את דברי היפה ללב שחילק בין   הסתפרות לבין  קציצת צפורנים. שאין חילוק בזה

^[18] מ”ב סימן ד ס”ק כה.

^[19] לדעת הרמב”ם כמוש”כ בסימן קפא סעיף ח.

^[20]  באה”ט סימן ד סק”א וכ”כ בשולחן הטהור להרה”ק מקאמארנא  סימן דסעיף ה  ובזר זהב שם  סק”ד שלא מצינו שיהי הצריך ניגוב בכל נטילות אלו לתפילה קדושה וטהרה לא בדברי הפוסקים ולא בדברי מרן האר”י  וציינו שם שבסידור רבינו הרש”ש כתוב לברך קודם הניגוב וכ”כ בסדר היום ובברכת אברהם כמו שהובא בבה”ט הנ”ל.

^[21] באר היטב סי’ ד סק”א וכ”כ הרש”ש.