וידר	3:00 AM (11 hours ago)
to me

Hebrew

English

Translate message

Turn off for: Hebrew

סימן ג – לבישת בגדים נאים בשבת

הלכה א

ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת^[1],   ומקיים בזה מצות וכבדתו שהוא מצות כבוד השבת^[2], ואם אי אפשר לו לפחות שיהיו ניכרים לכבוד שבת במה שהם ארוכים יותר, משום שדרך בגדי חול שיהיו קצרים ע”מ שיהיו קל ים להליכה אבל אם יהיו בגדים ארוכים ניכרים לכבוד שבת, לכן אף שאין לו  יכולת לבגדים חדשים לשבת יעשה בגד ארוך ובימות החול יקפלו שיהיו  קצרים ובשבת ישלשל את ויתיר את הבגד שיהיה ניכר כבוד השבת.  ויש להקפיד לא לקחת  תינוק על ברכיו אם יכול להיות שילכלך אותו, אלא אם כן מניח כר^[3], כמו”כ כשנמצא ליד השולחן ואוכל יש לו להזהר שלא יתכלכך ויתבטל מכבוד השבת.

הלכה ב

וטוב שלא ילבש בשבת שום בגד שלובש בחול ואפילו חולצה שמתחת לחליפה יש לו ללבוש מיוחדת לשבת, ואם אין לו  חליפה מיוחדת לשבת החולצה הרי היא כמו החליפה ומן הדין יש לו ללבוש מיוחדת לשבת.   וטוב שאפילו טלית גדול  תהיה  מיוחדת לשבת^[4]. ואפילו חגורה צריך שתהיה מיוחדת לשבת^[5],  והחזו”א נהג להחליף את כל בגדים ואפילו את הכיפה לכבוד שבת, כמו”כ בגדים שלובשים אותם בימות החורף כגון סוודר או  צעיף, יש ללבוש בגדים מיוחדים ונאים לכבוד שבת ויש עליהם את כל דיני בגדים^[6],  אבל נעלים אינו צריך להחליף לכבוד שבת^[7],  אבל בכ”ז ודאי שיש לנקותם היטב ולצחצחם לכבוד שבת.  ואפשר שבזמנינו שמקפידים בשבתות וימים טובים על נעליים כמו על שאר הבגדים יש להקפיד בזה^[8], כובע יש ללבוש מיוחד לשבת^[9]. בגדים פנימיים אין בהם דין של כבוד השבת אבל יש להחליפם משום עונג שבת^[10],   ולכן שבת חזון   שכתב הרמ”א שאין מחליפין  ללבוש בגדי שבת וכתב מלבד הכותנות לבד, כ”ש שיש להחליף בגדים פנימיים משום שאם לא יחליף יש בזה  חוסר עונג שבת, משום שאינו לובשו אלא מפני הזיעה וזה  חסרון עונג שבת,  ולכן מותר גרביים וכיו”ב^[11] ואדרבה יש להקפיד בזה יותר.  ובגד  שהוא נאה  אבל אין בו עונג שבת כגון שהוא קשה  ללובשו מחמת החום ואין בו עונג שבת  אין בו גם כבוד השבת, וכמו שכתוב בשם החזו”א^[12].

הלכה ג

כמו שיש להחליף בגדים לכבוד שבת  יש גם להציע את  המיטות, וכן לסדר את הכיסאות שיהיו ראויים לשבת בצורה מכובדת ונוחה^[13], ולכבסות את השולחן במפה,  וכיסוי השולחן עיקר החיוב הוא  בשולחן שאוכלים עליו אבל ראוי לעשות כן גם בשאר החדרים^[14]. יש נוהגין שיהיה שתי מפות על השולחן כדי שכאשר מנער את המפה  שלא יהיה השולחן מגולה, ואם אינו מנער את המפה המכסה אלא יש לו מפות ניילון וכיו”ב לא צריכים כי עיקר הוא שלא  יהיה השולחן מגולה אפילו לרגע^[15].  יש אומרים שתיקוני הבית  כלומר הצעת המיטה והכנת השולחן תהיה מפלג המנחה  ולא בבוקר יום שישי^[16], ובשם החפץ חיים מפורסם שמחצות יום שישי.

הלכה ד

סידור השולחן כתבו בתיקונים^[17] צריך שהאשה תסדר וכ”כ בבן איש חי^[18] וכתב שם שאחרי שתניח מפה העליונה על הלחם תניח שתי ידיה על השלחן ותאמר פסוק וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ד’ וע”י דבר זה תיעשה קדושה על השולחן ואם אינה עושה יאמר הוא בעצמו אע”ג שהשולחן כבר מסודר, ויאמר זה קודם דא היא סעודתא דחקל וכו’^[19]  יש להקפיד  לדעת האר”י ז”ל שהשולחן יהיה דוקא של ארבע רגליים^[20].

ובכל הסידורים  וההכנות הללו יאמר לכבוד שבת ויכוון לקיים מצות והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו.

הלכה ה

האר”י ז”ל אמר שאין לפחות מן ארבעה בגדי לבן והם המלבוש העליון והמכנסיים, והאזור שחוגר בו את עצמו והחלוק שעל בשרו, וזה מספיק,  ועיקר מה שצריך שיהיה לו ארבעה בגדים לבנים כנגד הארבע אותיות של שם הוי’ה והם בחינת אור המקיף מבחוץ. ובחורף היה האר”י לובש בגדי ארגמן תחת המלבוש הלבן העליון ולא ה”י חושש רק לארבעה בגדים שיהיו לבנים^[21].

הלכה ו

אם במקומו אין לובשים בגדי לבן אם מחזי כיוהרא לא יעשה כן, ויש ראיות שלא היו לובשים בגדי לבן חיצוניים, ובביתו רשאי אדם לעשות מה שירצה רק לא בפני רבים^[22]. ובכף החיים כתב שמדברי האר”י נראה שאין לחוש ליוהרא משום שחושש לבחינת המלבוש שיהיהי לנפשו בעוה”ב והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, אבל המ”ב כתב לפסק של הפמ”ג הנ”ל שאין לעשות משום יוהרא. וכ”כ ברוח חיים סק”ב  שרק אם הוא שלם  בשלימות בכל הדברים בתפילות וברכות ומפורסם בחסידות רשאי לעשות כן. ואפשר שהבגדים הפנימיים גם הם נחשבים כארבע בגדים לבנים^[23], וממילא בהצטרף חולצה וטלית קטן יש ארבע בגדים לבנים.

---

^[1] שו”ע רסב סעיף ב

^[2] מ”ב שם סק”ה

^[3] ספר חסידים  סימן רסז הובא במ”א שב ס”ק כג.

^[4] מ”ב סק”ה שם.

^[5] שו”ע הגר”ז סעיף ג בשם האר”י ז”ל. וכן נהג הגר”א במעשה רב אות קמז.

^[6] משום שמלבוש עיקרו הוא לשם חימום כמוש”כ יבמות  (ד:) כסותך.

^[7] ירושלמי שבת פ”ו ה”ב  ומכאן פסק ברב פעלים ח”ד סימן יג  שאין צריך להחליף.

^[8] וכך מסתבר לפימש”כ בירושלמי שם שאין רגילים לנעול נעליים מיוחדות לשבת, והיינו בזמנם שכך היו רגילים אבל בזמנינו מקפידים מאוד שיהיה הנעליים ניכרות ל’נעלי שבת’ מסתבר שיש גם  היום חיוב שיהיה של שבת, וכמו הכובע לדעת המהרי”ל.

^[9] כמוש”כ  במ”א תקל סק”א שהמהרי”ל היה  לו כובע מיוחד לשבת והיה לובשו בחוה”מ.

^[10] כמוש”כ בנדרים פ”א. כביסה אלימא לרבי יוסי טפי  מרחיצה שלדעת רבי יוסי הכבסה הוה עינוי נפש יותר גדול מאם אינה רוחצת. עכ”פ ודאי שיש בו משום עונג שבת. ואדרבה חסר בעונג שבת אם אינו לובש מכובס.

^[11] ומנהג החזו”א היה להחליף את בגדיו לכבוד שבת מלבד  הגרבים שיש משנים בגד אחד, ולכאורה בזה יש חסרון של עונג שבת וצ”ע. והגריי”ק לא היה מחליף את טלית קטן.  (ארחות רבינו ח”ב ע’ קלג)   והגריש”א זצ”ל  החליף את כל הבגדים ואפילו בגד אחד לא שינה כדברי הגר”א   שאין לשנות אפילו בגד של צינעא בשבת.

^[12] חוט השני ח”א פ”א סק”ב

^[13] בב”ח סי’ רסב שהמיטות כולל כיסאות לישיבה ומיטה לשינה. והמ”א  סק”א כתב רק שיושבין עליהם.

^[14] ביאור הלכה רסב (ד”ה יסדר)

^[15] ובכף החיים ס”ק כב שהעם כדי שתשרה שם הברכה והברכה שורה במקום האוכל, ולכן כתב שם בשם הא”ר שאין צריך לכסות שולחנות שבשאר החדרים.

^[16] כף החיים רסב סק”כ

^[17] תיקון כד

^[18] פרשת וירא אות יז

^[19] כף החיים  סקכ”א.

^[20] בשער הכוונות דף עב וכ”כ בספר התיקונים תיקון מז  מ”א סק”א והובא  גם בכף החיים  רסב סק”א.

^[21] שער הכוונות  סג ע”א ובפרי עץ חיים  שער חי פ”ד הובא בכף החיים ס”ק כד וכן בבאה”ט סק”ד.

^[22] ביאור הלכה רסב (ד”ה בגדים נאים)

^[23] כמוש”כ בשם האר”י שהחלוק שעל בשרו גם נחשב כאחד מהבגדים.