בסייד

Hebrew

הלכה א

לקראת השנה החדשה הותר מעכשיו לזרוע ולנטוע ולעבוד באדמה, לגזום ולעשות את כל מלאכות הארץ, אבל עדיין קיימות  ההלכות בשתילים או פירות של שביעית שדינם שווים לשנת השביעית, ולכן  שתילים  שנזרעו ונשתלו בשנת השביעית, אפילו אם נשתלו בעציצים ורבים מהמעסיקים שנותנים לקראת החגים עציצים שנשתלו בשנת השביעית, דינם הוא להעקר ולא להשתמש בהם. ולכן אם קיבל עציץ צריכים לזרקו ולא להשתמש בו.

הלכה ב

אבל אם שתלו את השתילים בשנת השביעית בעציץ שאינו נקוב, בזה יכולים להשתמש אבל לרוב השתילים  נשתלו או הורכבו באיסור, ולכן אסור לקנותם ולהשתמש בהם אפילו במוצאי שביעית^[1].   וגם אם נשתלו  בעציצים שאינם נקובים אבל יש לחשוש בזה משום מסייע בידי עוברי עבירה כיון שלכתחילה ודאי שיש לאסור לשתול בשביעית בעציצים שאינם נקובים וכדי להתיר צריכים להוסיף עוד דברים רק שאין מחמירים בדיעבד אבל לכתחילה ודאי שאסור^[2].

הלכה א

אתרוגים  שנעשה בהם מלאכות האסורות בשנת השביעית נחלקו הראשונים אם נאסרו בדיעבד, ודעת הבד”ץ העדה חרדית שיש להחמיר בזה לעומת זאת החזו”א מיקל בזה, ולכן באתרוגים  ודאי לכתחילה יש  להחמיר שלא לקחת את השמור והנעבד. מכיון שיתכן לא יוצאים בהם ידי חובה. גם במקומות של אוצר בית דין, אם אין ידוע שהאוצר בית דין מחמיר כדין יש להשתדל לא לקנות, ואפילו בלולבים אם עשו מלאכה בהם לצורך המצוה יש בו איסור גם לדעת החזו”א ואין לקנות לולבים אלו ולכן גם הלולבים בשנת השביעית  צריכים  הכשר שלא יעשו בהם מלאכה לצורך מצות לולב^[3].  אמנם קדושת שביעית  אין בלולבים בזמן הזה^[4].

הלכה ב

ההדסים  יש מחלוקת בזה אם יש להם קדושת שביעית, מכיון שיש מגדלים אותם לריח ולכן לכתחילה צריכים להחמיר בהם או שיהיה בהם אוצר בית דין, או שיהיה קנייה בשליחות מהנכרי, והגריש אלישיב זצ”ל אמר לקנות מנכרים^[5].  אתרוגים שעושים עליהם אוצר בית דין  יש להקפיד לאכול אחרי החג משום שאוצר בית דין עושים רק ל’אכילה’^[6].  כמו”כ יש להבחין אם  יש שומר שלא להכנס כי אם יעשה כן הרי זה משומר כמו”כ בהדסים כנ”ל אם   יש להם קדושת שביעית אסור לשומרים וממילא כששומר הוה ליה משומר.

הלכה א

אתרוג שנלקט בשמינית  מוצאי שמיטה וחנט בשביעית דינו כאתרוג של שביעית בתורת ודאי ולא ספק^[7], וכל מה שהרמב”ם החמיר בלקיטה הוא רק באתרוג שנכנס לשנת השביעית וחנט בשישית אבל אם חנט בשביעית גם הרמב”ם סובר שהוא ודאי שביעית, ולכן אין לבעלי פרדסים למנוע את הלוקחים אתרוגים כי עדיין קדושת שביעית עליהם ואינם נחשבים כספק ממון. ואסור להם למנוע מהם מלקחת אתרוגים.

הלכה ב

לעבוד בשדה שיש בה פירות הקדושים בקדושת שביעית, כתב החזו”א^[8]  שאין איסור, ולפי”ז מותר להשקות את העצים שיש עליהם פירות שביעית, אמנם הגר”ש וואזנר החמיר בזה^[9]. ולענין אם נוהג הפקר בפירות כתב חזו”א שנוהג בהם הפקר^[10].   משום שיש בהם קדושת שביעית. ולתת רשות להכנס לפי”ז מחוייב^[11]. ואם הם פירות הדר יכולים להכנס אפילו אחרי רביע שניה משום שדך הוא להשאר יותר מאוחר^[12].

^[1] משנת שביעית פ”ה אות יא

^[2] משפטי ארץ פי”ט.

^[3] משנת שביעית חלק התשובות סי’ ו .

^[4] דרךאמונה פח ס”ק פ”ו.

^[5] משנת הגרי”ש פ”ב אות כג

^[6] משנת הגרי”ש פ”ה אות טו

^[7] חזו”א סי’ ז סק”י והובא בדרך אמונה פ”ד ס”ק פ”ו.

^[8] סימן ג ס”ק כג.

^[9] שבט הלוי ח”י סי’ קצח

^[10] שהיה מקום לומר לא יהיה נוהג בהם אבל ברמב”ם כתוב שנוהג ונחשב הפקר חזו”א טו סקי”א .

^[11] רמב”ם פז הי”ח  עד מתי יהיו העניים רשאים  להכנס  בפרסות עד רביע שנייה ופירש המהרי”ק דסתמא עדיין לא כלו פירות השביעית אמנם החזו”א טו סקי”א כתב אפשר שמדובר שנתן להם רשות להכנס, משמע מדבריו שאם לא נתן אין להם להכנס שאם לא כן איך יכול לזרוע ולמנוע רגלם של בני אדם עיי”ש ובדרך אמונה שם ס”ק קכג .

^[12]  חוט השני ע’ שעג. ובדרך אמונה בביאור הלכה שם פז הי”ח שהתורה לא הפקירה הקרקע בשנה השמינית רק בשביעת עצמה  ורק יכולים לתבוע את הפירות.