וידר	Tue, May 24, 3:13 AM (1 day ago)
to me

Hebrew

הלכה א

אם אדם זר שאינו בעלים על השדה והאילנות, שומר על השדה שלא מדעת הבעלים או בשליחותו, אין איסור עליו רק נחשב מונע טובה מחבירו, אבל לא נחשב כעובר על האיסור שמירה כי יסוד האיסור לשמור הוא שמתנהג הבעלים כדרך בעלים על פירות שמדינא להפקירם. אבל כאשר איננו בעלים אין על השומר איסור שמירה.  ובמקרה שכזה כתב החזו”א לא יהיה על הפירות איסור משומר^[1].

הלכה ב

אמנם אוצר בית דין  אסור להם לשמור על הפירות ואם שמרו הרי זה בכלל איסור משומר^[2] ואע”ג שהם אינם בעלי השדה מ”מ מכיון שהם נעשים בית דין מטעם בעלי השדה כדי לחלק את הפירות נחשב ששומרים כבעלי השדה. ולכן אסור להם לשמור^[3]. ודין השמירה אינו רק על הפירות כשהם בשדה אלא אם גם מלקט את הפירות ושומרם בתוך ביתו גם זה נחשב כשמירה, ובזה גם יהיה אסור. ולכן אם שומרים בית הדין בתחנות החלוקה את הפירות יש בהם גם איסור של שמור^[4]. 

^[1] סימן י סק”ה  ובזה כתב לפרש את דברי התוס’  במנחות  פ”ד  הובא בדרך אמונה פ”ד ס”ק קעד

^[2] דרך אמונה פ”ו ס”ק יט ובציון ההלכה  ס”ק מ”ט כתב שגן הוא בשם החזו”א והובא ג”כ בארחות רבנו ח”ב ע שלג שלד וכ”כ בספר משפטי ארץ בשם מרן החזו”א.

^[3] ובאמת התקשה בזה הגרח”ק זצ”ל וכתב (קיצור דיני שביעית תשובה קה) שאולי דין בית דין כדין בעלים משום שהם ממונים ע”ז ולפי משנ”כ בסעיף  כיון שהבעלים הם המבקשים מבית הדין להיות אוצר בית דין ואין הבית דין בא מעצמו יש לומר שהם כמו שלוחים של הבעלים ולכן יש בזה איסור.

^[4] בתוס’ רי”ד יומא פ”ג  מן השבות אתה אוכל ואי אתה  מן המשומר. אבל אם נאמר שלמדים זאת ממש”כ ענבי נזיריך לא תבצור כמוש”כ ר”ת בסוכה לט: אולי הדין שמור רק על שמירה השדה ולא על שמירת הפירות שנתלשו כבר מהשדה.