וידר	Thu, May 19, 4:10 AM (4 days ago)
to me

הלכה א

בלג בעומר  הוא יום הילולא דרבי שמעון בר יוחאי ולכן נוהגים לשמוח בו^[1] וכי רצה רשב”י שישמחו ביום זה^[2], ויש מפרשים שאת הלשון הילולא שהוא כמו יום כניסה לחופה^[3], ורבי יהודה נגאר^[4]  כתב  שבום זה נעשה יחוד גדול  בכל העולמות והארץ האירה מכבודו.   ולכן יכולים לפרש את המילה הילולא מלשון אור כמו הילל בן שחר שנשכך הדין ונתמלא העולם אור או מלשון יחוד כמו ובתולתיו לא הוללו. סתם ר”ש שאמרו בשס הוא רשב”י^[5] סתם ספרי ר”ש

 הלכה ב

בספר מדרש תלפיות ענף חרוב הביא בשם הרב משה גלאנטי זצ”ל שקיבל מהזקנים שקבלו איש מפי איש עד רשב”י שאילן החרובים שהיה לרשבי במערה היה נהפך בכל ערב שבת קודש לאילן של תמרים, ובמדרש רבה^[6] מרומז  הדבר, ואם בירך ברהמ”ז על תמרים יצא ידי חובתו כיון דזייני, ובפמ”ג רעג יכול לצאת ידי חובת קידוש. ולפי”ז מובן למה נעשה הנס בפירות ולא נעשה נס שיהיה לו חיטים וכיוצא בזה משום שבשנת השביעית  אי אפשר לאכול חיטין שהרי אסורים באיסור ספיחין.

^[1] בספר מסע מירון הובא שו”ת מהריל וספר טל חיים ירושלים תרלג שמי שהוא במריון מרגיש בחוש שהשמחה  הי”א בכח הרשב”י שרוצה בזה שיהיה משתה ושמחה בזה היום.

^[2] בחיד”א מורה אצבע  אות רכג שיום לג בעומר ירבה שמחה לכבוד רשב”י  כי הוא יומא דהלולא דיליה  ונודע שרצונו הוא שישמחו ביום זה ובספר מסעות א”י  עמוד 304 יש להם קבלה מבקמת דנא שבאותו היום צריכים לשמוח ולעשות סעודות גדולות בתופים ובמחולות. ובשו”ת  מנחת אלעזר ח”ד סי’  ס בארץ ישראל ובפרט במירון עושי ןסעודות וריקודין  וכלי זמר ביום ההוא כמנהג מכמה מאות שנים כנודע .

^[3] חלקת מחוקק פירוש לאיוב מהמהר”ם אלשיך פ”ל  פסוק כג

^[4] בהקדמתו לספר הילולא רבה.

^[5] רש”י שבועות ב: רשב”ם ב”ב קב: רמב”ם בהקדמתו לפירוש  המשנה זרעים.

^[6]  אסתר פ”ג אות ז