בסייד                                                                                                                                               

Hebrew

הלכה א

מי שאין לו לתת משלוח מנות, אבל יש לו סעודה ישלח את הסעודה שלו לחבירו וחבירו ישלח לו ויצאו שני ידי חובה^[1],  ואם רוצה להזמין את חבירו לסעודה ובזה רוצה לקיים מצות משלוח מנות, מדברי רש”י משמע שיצא ידי חובה וכ”כ בד”מ אות ז, והב”י הקשה הרי אין כאן משלוח.  ובכ”ז יש שכתבו^[2] שעדיף שיתפוס שני מאכלים בידיו ויאמר לחבירו הנה זה בשביל משלוח מנות.

הלכה ב

וכל זה מצוה במנות שאינם בקדושת שביעית, אבל אם אוכל סעודתו בפירות שביעית, זה ודאי שאינו יכול לשלוח לחבירו את הסעודה משום פרעון חוב אלא גם כאשר מזמין את חבירו לאכול אצלו כדי שיקיים בזה משלוח מנות (לדברי רש”י) גם אסור בסעודה שיש בה קדושת שביעית.

הלכה א

בחורי ישיבה שאין להם מנות שלהם ממש אלא שיש להם היתר אכילה בלבד יכולים לתת אחד לשני ולקיים בזה מצות משלוח מנות ודעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שגם לתת לאחר שאינו לומד בישיבה ולקיים מצות משלוח מנות, אבל לא יתנה להדיא שנותן לו משלוח מנות כתמורה לזה שיחזיר לו משלוח מנות כי זה לא נחשב משלוח מנות אלא עיסקה. אלא יתן בסתמא וחבירו יבין לתת לו חזרה^[3].

הלכה ב

וכל זה כאשר הפירות והמנות אין להם קדושת שביעית אבל אם יש להם קדושת שביעית,  כאשר הם בחורי ישיבה שאין הסעודה שלהם^[4] בכ”ז יכול לקיים  מצות משלוח מנות במה שנותן את שלו י”ל  שאם מחליף את הפירות שאינם שלו להדדי בזה יהיה מותר כי אינו יכול לעשות סחורה בפירות שאינם שלו. וזה לא נחשב כסחורה.

^[1] שו”ע או”ח תרצה סעיף ד

^[2] כף החיים ס”ק מ”ב.

^[3] הגרשז”א זצ”ל בהליכות שלמה  פורים פי”ט אות יג.

^[4] כמוש”כ בשפ”א מגילה ז: דגם כאשר אין המנות שלו יכולים לקיים מצות משלוח מנות כאשר מחליפים עיי”ש.